‪Google+‬‏ ‪Google+‬‏
כמה מילים על הנושאים החשובים באמת.
לפניות, שאלות, בקשות וסתם להגיד שלום - אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת israelmakeupblog@gmail.com

28.9.2012

לק לשבת - Desert Sun

מהקיץ נפרדתי סופית ואני ערוכה ומוכנה לקדם את בוא הסתיו עם ציפורניים בגוון המושלם:

23.9.2012

זכרונות של קיץ

אני כותבת את הפוסט הזה בעוד רוח של סתיו נושבת מהחלון. נכון, עדיין רחוק מלהיות "קריר", אבל בהחלט אפשר לכנות את מזג האויר בימים האחרונים כ-"פחות חם". 

19.9.2012

פרסום הזוכה בפעילות של אהבה

הפינוקים ששלחתן לי היו שונים ומגוונים והיה קשה לבחור את הזוכה בפעילות, אבל בסופו של דבר הייתי צריכה לקחת את עצמי בידיים ולהחליט החלטה:

16.9.2012

לק לשבת - מהדורת חג - Soiree

לשבת מרחתי לק פסטלי ומשעמם ואת הגוון החגיגי באמת שמרתי לחג:

12.9.2012

שנה חדשה של נתינה

כל חג הוא הזדמנות לשקוע אל תוך מערבולת של שופינג ושיטוטים בקניונים. בגדים לחג צריך? צריך. צלחות עוגה חדשות צריך? בוודאי שצריך. מתנה לחמות צריך? חסר לכן אם אתן לא חושבות שצריך...
אז אנחנו קונות, משלמות, עוטפות והולכות. מתנות מחליפות ידיים (ולפעמים מתנה אחת מטיילת בין הרבה ידיים חלופיות...), ניירות עטיפה מרשרשים, פוטפורי צבעוני מתפזר בכל מקום וכולנו שמחים וטובי לב עם אוסף מפיצי הריח שקיבלנו מהדודה חווה, דורית וצילה.
יש לי 3 הצעות עבורכן למתנות ריחניות ויפות, כל אחת מעט שונה מרעותה.

11.9.2012

חטאים, סליחות והרהורי תשובה

ראש השנה לפנינו, לאחריו עשרת ימי תשובה ויום כיפור. הימים האלה הם תמיד סוג של סיכום תקופה, בין אם אתם מקפידים על ראש של דג קלה כבחמורה ובין אם לאו. השנה מסתיימת לה עם סופו של הקיץ, מתחילים להריח את הסתיו באויר וכולם חוזרים לשגרת לימודים ועבודה אחרי החופשים.
גם בבלוג הגיע הזמן לסכם שנה, להביט אחורה ולהודות בכל החטאים שעברתי, לבקש סליחה ולחזור בתשובה שלימה לדרך הישר. 
אז על מה אני מביטה אחורה בחרטה ומבטיחה להשתדל לשפר בשנה הבאה?

1. חטא האינסטגראם - חטאתי, פשעתי ואנסתי את קיצור הדרך לאפליקציית האינסטגראם. שניה אחרי שתוכנת עריכת תמונות הפכה זמינה גם למשתמשי אנדרואיד קפצתי על העגלה בשמחה ומאז לא היבטתי אחורה. הופיעו כאן אין ספור תמונות מפולטרות לעייפה בשלל נושאים ואת הקונספט של פוסט "אירוע השקה דרך האינסטגראם" מזמן הפכתי לאחד מסימני ההיכר של הבלוג. לומר את האמת? זה מאד נוח. תמונת קלוז-אפ מזווית עקומה, קצת משחקים עם טשטושים ופילטרים והרי לכן סיקור אומנותי באפס השקעה.
אז סליחה, סליחה על זה שאני כ"כ צפויה והמונית. כן, כולנו מפלטרים ואני לא מעמידה פנים להיות מעל לאופנה הזו. לזכותי ייאמר שלאורך הזמן אני תמיד מנסה ללמוד לצלם בצורה איכותית יותר, כדי שגם תמונות האינסטגראם שלי לא יהיו של עצמים מטושטשים ולא ברורים, אלא ייחודיות ובעלות אמירה משל עצמן. 

2. חטא היח"צ - התמסחרתי. לא נוח לכן עם המילה הזאת? הנה לכן אופציה אחרת: מכרתי את נשמתי לשטן השיווק. נשמע מוגזם מידי? אולי כי באמת הפרזתי. אין דבר כזה שטן שיווק או התמסחרות, יש רק בלוגריות עצלניות שאוהבות מתנות. כן, אני כותבת על מוצרי יח"צ, אבל אני מקדישה שעות על גבי שעות בכל פוסט כזה, בין אם הוא מכיל מוצרים שקיבלתי לסקירה ובין אם כאלה שרכשתי בעצמי. ביום שבו אתחיל לעשות כאן העתק הדבק למיילים בעלי תוכן שיווקי שאני מקבלת בהמוניהם, כולל תמונות יח"צ שלא צילמתי אפילו אחת מהן בעצמי - אז אתן מורשות לבוא אליי בטענות. עד אז? אם לא נוח לכן עם שורת גילוי הנאות שלי, אף אחד לא מכריח אתכן לקרוא כאן. אני משקיעה מזמני, ממרצי ומכספי בבלוג, לא בא לי שיאכלו לי את הראש בגלל שפתון שקיבלתי לכאורה "בחינם". לא הפסקתי לקנות איפור וגם לא הפסקתי לכתוב על איפור שקניתי בעצמי והבלוג ממש לא הפך לבמה בלעדית למוצרי יח"צ. לעומת זאת, תדירות פרסום הפוסטים רק עלתה, מגוון האיפור והטיפוח שאני סוקרת רחב ואתן נהנות מכל העולמות. מה יכול להיות רע? כל מי שמכירה אותי ואת הסטוריית הכתיבה שלי יודעת שאני לא חוסכת במילים טובות וגם רעות ולא משנה מה מקורו של המוצר, כך שאפילו להגיד שדעתי משוחדת אי אפשר.
אז אני מבקשת סליחה בפני כל הקוראות שחיני סר בעיניהן כי אני סוקרת מוצרי יח"צ. רמת ההשקעה שלי בבלוג לא ירדה, להיפך, אני רק מרגישה שאני משקיעה יותר ויותר בפוסטים, בתוכן, בעריכה ובתחזוק הבלוג. אז אם העובדה שקיבלתי מוצר לסקירה כ"כ מסנוורת אתכן ומבטלת כל גרם אחר של השקעה שהשקעתי בפוסט, אז במחילה, הדרך החוצה מכאן נמצאת באיקס של הדפדפן.

3. פשע ההתפלשות בבוץ של הבלוגיה הישראלית - זה רע כמו שזה נשמע. חשבתן שבלוגריות הן עם של בנות חינניות, חביבות, אופטימיות ונחמדות? תחשבו שוב. כתיבת בלוג והתמדה בו משולה לאשפוז עצמי במוסד לחולי נפש. לעולם לא תאמינו לכמות הטיפוסים ההזויים המסתובבים בבלוגיה הישראלית ושעליי להתמודד איתן באופן יום יומי. הרבה רוע, קנאה, תחרותיות, חוסר יצירתיות, צרות עין וילדותיות סובבת אותי משחר ימיו של הבלוג. אז כן, נפלתי לביצה הזו. כל מי שעוקבת אחרי בפייסבוק יודעת שמידי כמה זמן אני מפרסמת סטטוס עצבני ביותר על "התנהגות בלוגרית" בזויה כזו או אחרת, מתעצבנת מאד והורסת לעצמי ולכולם את מצב הרוח. ממש בימים האחרונים תפסתי את עצמי בידיים ואמרתי לעצמי - השתגעת? מה קורה לי שאני נותנת לזה להשפיע עליי ולעצבן אותי? למי בכלל אכפת? אם בלוגריות וותיקות ומכובדות בנות 35 (או 39? או מעל ל-40? המבחר גדול) בוחרות להתנהג כמו ילדות בנות 15, זו לחלוטין הבעיה שלהן ולא שלי. יודעות מה גיליתי? שאני לא חייבת להיות חברה של כולן, שאופציית ה-Block היא ההמצאה הגאונית ביותר של מארק צוקרבקג אחרי כפתור הלייק ושאף אחד, אבל אף אחד, לא רשאי להטריד אותי, להפריע לי, להציק לי, ללעוג לי ולעקוץ אותי מעל דפי הרשת. 
אז הפעם אני מבקשת סליחה גם מעצמי וגם מכן. סליחה מכן שהוצאתי את העצבים בסטטוסים חסרי תועלת, וסליחה מעצמי שהמשכתי לעקוב אחרי בלוגים ובלוגריות שעושות לי רע. למה להיות מזוכיסטים? פתחתי את הבלוג כדי להנות מתחביב קטן וצבעוני, אין שום סיבה שהוא יהפוך למקור של צער וכעסים. מעתה והלאה - משתדלים להיות שמח!

4. עבירת שימוש במטבעות לשון של בלוגריות - אני לא צריכה להוסיף הרבה מעבר להפניה לפוסט הגאוני של לובה. כן, גם אני כזו. הגוון "משגע" הצללית "פיגמנטית", המייקאפ "עור שני", המסקרה "מעבה", את הקולקציה "אל לשכתי" והסקין הוא "גורג'ס". אה רגע, סקין היא בעצם מילה של נובורישיות שחורדיניות, אז אולי כזאת אני דווקא לא ;-)
מחילה מקוראותי האהובות על שאני מציפה אתכן בטרמינולוגיה המעייפת הזו. מבטיחה לעשות השתדלות ולנסות להתנסח בצורה קצת יותר מקורית ופחות צפויה.

5. חטא עומס בהגרלות ופעילויות פרסים - וזה עדיין לא נגמר! אולי באמת הגיע הזמן להסביר מה עומד מאחורי שטף הפרסים שחילקתי כאן לאורך השנה. אז לא, אני לא מנסה באמצעותם "לפתות" קוראות להירשם כמנויות לבלוג. להיפך, המטרה היא לפנק קוראות וותיקות שבאמת נמצאות כאן בשביל התוכן ולא מבקרות רק כשיש הגרלה. למה אני טורחת? יש לזה קשר ישיר לסעיף היח"צ הקודם. זה נכון שאני מקבלת לא מעט מוצרים לסקירה, ולכן אני חושבת שזה רק פיירי לתת גם לקוראות להנות מהחוויה. המותגים זוכים לחשיפה אצלי בבלוג, למה שלא יתרמו גם קצת לכן שקוראות עליהם על בסיס קבוע? אני מאד משתדלת לערוך כאן פעילויות בלעדיות כדי שתוכלו להנות מערך מוסף כלשהו ותמיד כיף לי לשלוח את הפרס לזוכה המאושרת. אם אני נהנת, למה שלא תהנו גם אתן? 

6. חטא התלהבות יתר - גם לי זה קורה. גם אני הייתי במקום הזה של לסקור מוצר או מותג בהתלהבות, ואז לגלות שלא באמת הייתה הצדקה להייפ. אתן צריכות לזכור, אני אמנם בלוגרית, אבל DNA הצרכנות שלי זהה לחלוטין לזה של צרכנית מהשורה. בדיוק כמו שאתן לפעמים מתלהבות ממשהו בהתחלה ורצות לספר לחברות, כך גם אני מתנהגת באותה צורה והפלטפורמה שלי היא הבלוג. אז כן, היתה את האכזבה הגדולה משירות הגלוסיבקוס, והייתה אכזבה קטנה ולא פחות מעצבנת מברונזר שוקולד של בורז'ואה. 
אני מכה על חטא ההתלהבות המוקדמת והמיותרת ומבטיחה לנסות ולהיות קצת יותר אובייקטיבית וצוננת להבא. אני אחראית על אמינות הסקירות שלי בבלוג, והמחוייבות שלי כלפיכן היא תמיד לחשוף בפניכן את האמת. להבא אתלהב קצת יותר בשקט...בחושך.....בקור....לבד.....אז אולי בכ"ז תתלהבו ביחד איתי? :-)

7. חטא עיכוב פוסטים - או במילים אחרות "תפרסמי כבר את חלק ב', עצלנית!!". כל פעם שאני מחליטה לייסד פינה חדשה או סדרת פוסטים על נושא מסויים אני חושבת על זה פעמיים. "האם יהיה לי כוח לחלק ב'?", "האם יש לי מספיק חומרים להחזיק פינה שלימה שתופיע באופן קבוע בבלוג?", "האם בכלל בא לי להתחייב לתוכן ספציפי בבלוג?". אלה שאלות שמלוות אותי על בסיס קבוע ולרוב אני פשוט מתעלמת מהתשובות וכותבת מה שמתחשק לי. לפעמים חלק ב' מגיע מיד, לפעמים הפינה הופכת לפינה חזקה ופופולרית בבלוג, ולפעמים לא. מה לעשות, אני בלוגרית רעה ולא תמיד מקיימת את ההבטחות שלי. זוכרות את פינת "יפים ומפורסמים"? כבר המון זמן לא פירסמתי פוסט חדש בפינה פשוט כי לא נתקלתי באף איפור שטיח אדום שנתן לי השראה ולא בא לי לכתוב פינה "בכוח" כי חייבים. 
אז סליחה מהקוראות שמחכות לפינות האהובות עליהן. אני באמת משתדלת לעמוד בזמנים ולהיות עיקבית, אבל לא תמיד יוצא לי. מבטיחה לעשות מאמץ נוסף להבא ולהחזיר באוב כמה מהפינות האהובות שנעלמו. 

8. עוון חפירות - כן, כולל הפוסט הזה. תודו שפעם הייתי חופרת הרבה יותר, לאחרונה אני עורכת את עצמי בצורה אכזרית ומקצרת פוסטים לאורך של נשנוש מהיר. אני מאמינה שזרימה זה ערך חשוב בפוסטים, גם מבחינת תוכן וגם מבחינה וויזואלית. פסקאות מפותלות וחסרות פואנטה, הדגשת משפטים תלושים כמו בחוברת פעילות לילדי הגן, שימוש בפונטים בלתי קריאים, תמונות באיכות ירודה, התקמצנות על סוואטצ'ים - כל אלה הם פוסטים בסגנון ששורט לי בעיניים ולכן אני לא כופה סגנון כזה עליכן. השאיפה שלי תמיד שהפוסט יהיה נקי מכמה שיותר קשקושים, מלל מקורי שלי בשפה שלא מתפנפנת ושורה תחתונה ברורה שמסכמת את חוות דעתי על המוצר. אבל אני כותבת בלוג לא סתם כי בא לי, אלא כי אני באמת אוהבת לכתוב ולפעמים חיידק הכתיבה מדגדג לי הרבה יותר מחיידק העריכה. מצד שני, על סוואטצ'ים לעולם לא אוותר לעצמי. בכל זאת, בשביל מה אני כאן....
אז תודה לכן שקראתן את השטויות שלי עד עכשיו וסליחה על כך שאני חופרת תעלות למזרח הרחוק, ועוד בטופיק של צלליות....

אני חושבת שכדאי שאעצור כאן, לפני שאחשוף בפניכן את כל סודותי.
היכיתי כאן בכנות ובפתיחות על כמה מהחטאים המשמעותיים שאני חושבת שעברתי בשנה האחרונה. עכשיו תורכן להפיל עלי את כל הכעסים שלכן עלי, על בלוגים בכלל, על בלוגריות איפור בפרט. מה אני כבלוגרית עושה שמעצבן אתכן? ומה מעצבן אתכן אצל בלוגריות אחרות (בלי שמות!). אבל זו גם הזדמנות לבקש סליחה, לסלוח ולהמשיך הלאה בלב משוחרר יותר.

שתהיה לכולנו שנה נהדרת של הנאה מתחביבים, מצבע, מיצירתיות, מכתיבה ומכל מה שעושה לנו טוב!

10.9.2012

קצרים - אסתי לאודר, רבלון ומייבלין

שלום! בא לכן על מהדורת קצרים של סקירות זריזות ולא מעיקות? קדימה לעבודה:

Daywear Beauty Benefit Creme של Estee Lauder:

5.9.2012

לפנק עם אהבה

חכם סיני זקן אמר פעם שהאדם אוהב באמת רק את עצמו. אין זה אומר שאי אפשר לחלוק את האהבה הזו עם אנשים אחרים, אך הדבר בא ללמדנו שעלינו לראות באהובים עלינו חלק מבשרנו ממש כדי לאהוב אותם באמת. בן הזוג שאנחנו רואים בו את החצי השני שלנו, הילדים שנולדו מתוך גופינו, חיות המחמד שחדרו לנו למקום הכי עמוק בלב - כולם מחזיקים אצלהם שגרירות קטנה ויקרה של אהבתנו אליהם.
ומה יש בה באהבה עצמית, אנוכית, בסיסית?