‪Google+‬‏ ‪Google+‬‏
כמה מילים על הנושאים החשובים באמת.
לפניות, שאלות, בקשות וסתם להגיד שלום - אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת israelmakeupblog@gmail.com

31.5.2013

29.5.2013

אמנת הקניות שלי

על הרעיון לפוסט הזה אני חושבת כבר הרבה זמן, אבל קצת חששתי לפרסם אותו. אני לא מרגישה שהרגלי הקניות שלי בריאים יותר משל אנשים אחרים או שאני גורו פיננסים וניהול כספים, אבל מתכנים מסויימים שצפים לאחרונה ברשתות החברתיות, בקבוצות ובפורומים שאני פעילה בהם נוצרה לי ההרגשה שאולי בכל זאת כדאי לפרסם התייחסות שלי לעניין. 
מצחיק לפרסם פוסט "אנטי קניות" בבלוג שעוסק בצריכת מוצרי איפור וטיפוח, אבל בכל זאת הייתי רוצה לנסות להסביר למה אני לא רואה בבלוג שלי כמעודד צריכה ואיך אני משתדלת לשמור על האופי הזה. 


למה אין בבלוג מחירים של מוצרים? בוודאי שמתן לב שכבר תקופה ארוכה הפסקתי לפרסם מחירים של מוצרים שמתפרסמים בבלוג (אלא אם כן מדובר במבצעים יוצאי דופן). אני עושה את זה כיוון שבפועל אני חושבת שמחיר הוא לא פאקטור. מחיר מגלם הרבה יותר מאשר רק סך הרכיבים של המוצר, הוא מגלם מותג, אורח חיים, מיצוב וכו'. מבחינתי, המוצר נבדק לגופו, ולא ביחס למחירו. האכזבה שלי ממוצר שעולה 30 ש"ח היא זהה לאכזבה ממוצר זהה שעולה 300. על שניהם הוצאתי את כספי ומשניהם אני מצפה לביצועים טובים. בוודאי שקצת עצוב יותר להתאכזב ממוצר שעשה חור בכיס,  אבל זה רק כי יש לי כיסים שאפשר לפעור בהם חורים. אם היו לי כיסים מרופדים יותר, סביר שהייתי מתעצבת פחות. מחירו של מוצר מאכזב בדרך כלל לא מחריף את המחדל של המוצר, אלא סתם מעיד לרעה על קו האיכות של המותג.
לגישתי - אין רע הכרחי ברכישת מוצר יקר. אם קנית קרם פלאים ב-1,500 שקל, תבלי ותהני. עצם זה שאני לא חושבת שהקרם שווה את המחיר, לא שולל את הלגיטימציה של מי שכן. הבעיה מתחילה כשקונים 10 קרמים פלאיים ב-1,500 שקל, ועל כך ארחיב בהמשך.
למה אין בבלוג מכירות? מלבד מכירה אחת די קטנה שהתפרסמה כאן מזמן, לא היו מכירות בבלוג. זאת מהסיבה הפשוטה שאין לי מה למכור. אני לא קונה דיופים, אני לא קונה "כדי שיהיה", אני לא מחדשת מלאים לפני שהמוצרים הקודמים מסתיימים - אין לי סטוקים. אני קונה מה שאני צריכה ולא לפני שאני עורכת מחקר לגבי המוצרים שאני מתכוונת לקנות. כך יוצא שאני כמעט ולא קונה אכזבות, אלא באמת עושה שימוש קבוע בלפחות 90% מהאוסף שלי. כיוון שהאוסף שלי לא מאד קטן (אבל גם לא עצום), אני חושבת שזה הישג נאה. אני אוהבת את המוצרים שקניתי, נהנת מהשימוש בהם ובדרך כלל גם אין להם תחליף מהאוסף שלי, ולכן לא בא לי לזרוק אותם הלאה. 
למה אין בבלוג פוסטים בנושא HAUL? אולי כי זה מסוג הפוסטים שאני הכי מתעבת. עשית קניה? יופי, תשמרי את החשבונית ותאפסני את המוצרים במגירה. פוסט שהוא קניות למען קניות הוא פשוט מתועב בעיני. מעולם לא סבלתי את סוג הסרטונים האלה ביו-טיוב ועיסוק אובססיבי בכמה קניתי, איפה, מתי, איך ובאיזה מחיר, כשמאחורי המדברת עומדת שידה עצומה המכילה עוד 2,000 מוצרי איפור שכנראה זהים כמעט לגמרי לאלה שקנתה כעת - פשוט מוחקים את ההערכה שלי לרוכשת. אולי אני אפגע כאן בכמה מהקוראות שלי, אבל אני חייבת לאמר זאת - צריכה מופרזת היא לא דבר להתפאר בו, בדיוק כמו שאף אחד לא רוצה שיצלמו אותו בבולמוס אכילה כפייתי מתוך המקרר.
למה אני לא קונה במבצעים? זו שאלה שמנוסחת קצת בכלליות. כשאני קונה - אני תמיד קונה במבצע. אבל עצם זה שיש מבצע לא אומר שאני קונה. אולי פעם ההתניה האוטומטית של קנייה אם יש מבצע היה נכון. מבצעי 50% היו נדירים והפציעו רק פעם בכמה חודשים, ואתרים רבים בחו"ל לא ביצעו משלוחים חינמיים לארץ. אבל כעת, כשמבצעי 50% ואפילו 60% צצים כל שני וחמישי, אני לא מבינה את הנהירה המטורפת הזו לרכוש רק כי התפרסמה מודעת מבצע בעיתון. אם אני צריכה לקנות משהו, בוודאי שאנצל את המבצע. אבל לפעמים אני תופסת את עצמי משוטטת בין הדוכנים במחשבה "טוב, יש מבצע, צריך לקנות משהו" ועוצרת בעצמי לפני שיקרה אסון. זה בדיוק מה שהמשווק רוצה שתחשבו - המבצע הוא חד פעמי, ל-24 שעות ורק לחברי מועדון, לא תנצלי? בסופו של דבר, תוציאי הרבה יותר כסף על דברים שאת ככל הנראה בכלל לא צריכה, מאשר אם היית קונה מוצר אחד שאת צריכה במחיר מלא ללא מבצע. החישוב הוא פשוט. כן, זה נחמד לצאת עם שקית עמוסה ב-5 שפתוני יוקרה, אבל האם באמת היית מוציאה את הסכום הזה מהכיס אם לא הייתה מודעה מפתה בעיתון? תחשבו על זה. אני קונה במבצעים רק אם הרכישה משתלמת לי - כלומר רק אם אני משלמת את אותו הסכום שהתכוונתי להוציא (או פחות) על מוצר אחד שאני צריכה ומקבלת כבונוס עוד מוצרים. אם המבצע גורם לי לרכוש יותר מוצרים משתכננתי ולשלם יותר ביוקר, מבחינתי אין דיל ואני חוזרת הביתה.  
למה אני לא קונה דיופים? כי בעיני זה מיותר. לא רק מיותר, אין דבר יותר מיותר מזה. אם יש לי פלטת צלליות אפורה שאני אוהבת, הסיכויים שאקנה פלטת צלליות אפורה נוספת הם אפסיים, אלא אם כן נותנים לי אותה בחינם. למדתי מזמן שעל העפעף אפור מטאל מפלטה של גרלן נראה זהה לחלוטין לאפור מטאל מפלטה של MUA, אז בשביל מה? אני אוהבת לקנות כדי להעשיר את האוסף שלי בצבעים וטקסטורות חדשות, לא סתם לצורכי המאגר וכדי שאוכל לסמן וי על ניסוי של כל מוצר חדש היוצא לשוק. לדוגמה, כמעט התפתתי לאחרונה לרכוש סומק קרם חדש של טופשופ בגוון אפרסקי נפלא. שניה לפני שנתתי את הוראת הרכישה, נזכרתי שיש לי סומק אפרסקי משגע של YSL שאני מאד אוהבת - אז בשביל מה שניים? כדי ששניהם יירקבו במגירה לפני שתהייה לי הזדמנות להשתמש אפילו במחציתם? אמנם הסומק של טופשופ עולה רק 30 ומשהו שקלים, אבל ברמת העיקרון הוא מיותר לי לחלוטין!
למה אני לא קונה הרבה באתרים חו"ליים? אני קונה, אבל שוב - רק מה שאני צריכה. באתר בחו"ל לפעמים הפיתוי הוא כפול. גם מותג שאין בארץ, גם מחיר מבצע וגם משלוח חינם, מה יכול להיות רע? לפעמים באמת אפשר למצוא מציאות שחבל לפספס, אבל לרוב אנחנו שוב נופלות לבור של רכישת מוצרים שאין לנו באמת צורך בהם. שמעו לי, עדיף להחליט לרכוש פלטה אחת יקרה שתהייה שימושית עבורכן, מאשר להוציא את אותו הסכום על 12 עפרונות שפתיים בגוונים נרדפים רק כי המחיר סבבה. 
למה אני לא מאמינה ב"עוצר קניות"? כי זה שווה ערך מבחינתי לדיאטת כסאח. חודש אחד תהי חדורת מוטיבציה ותקפידי, בחודש הבא הכל יתפוגג וההוצאות יחזרו ויעלו. כמו כל דבר בחיים, גם קניות ללא הגבלה זה לא משהו שאפשר לחתוך במכה אחת. אם הגעת למצב ש-100% מהמשכורת שלך מתבזבזת על קניות ובילויים והתאריך בו מופקדת המשכורת הוא מבחינתך תאריך שחרור לתת דרור לכרטיס האשראי - את נמצאת בבעיה שעוצר קניות לא יפתור. כמו בדיאטה, שינוי הרגלי חיים צריך להיעשות בהדרגה ובצורה מפוקחת, וכל שיטה אחרת סופה כישלון. עד כמה שזה לא נעים, עדיף להכיר בעובדה שאולי יש לך בעיה שצריכה פתרון עמוק יותר ולהתמודד איתה, מאשר לפתור נקודתית עם פלסטר זמני.
האם אני לא קונה בכלל? אז זהו, שלא. כמו שאתן רואות לפי מצעד המוצרים בבלוג, אני בהחלט מתחדשת לי פה ושם בכיף רב. ההבדל הוא בכמות ובעלות. כשהייתי צעירה יותר קניתי המון שטויות ובזבזתי על זה הרבה כסף לשווא. מאז למדתי, ואלה עקרונות שאני מיישמת לגבי כל רכישה, לא רק בתחום האיפור.
  • 1. אני קובעת תקציב של קניות - קניות אימפולסיביות ייעשו רק אם לא יעלו על 2 בחודש ולא בעלות של למעלה מ-30 ש"ח למוצר. כך יוצא שאני מזמינה כל מיני דילים מאתרים או רוכשת שפתונים במבצע בפארם, כל עוד זה עומד בתקציב. 
  • 2. קניות של מוצרים מתכלים לא ייעשו אם המוצר הקודם לא הסתיים. זה נכון לגבי מייקאפים, קונסילרים, פודרות וכו'. אני לא קונה רק כי עכשיו יש מבצע וזה יישב במגירה.  עוד חודשיים כשבאמת ייגמר לי המייקאפ, רוב הסיכויים שגם אז יהיה מבצע ואז אפשר לקנות. 
  • 3. קניית מוצר בסכום של למעלה מ-150 ש"ח חייבת להיות מוצדקת - אני לא קונה סתם כי בא לי, או סתם כי יש מבצע. 150 ועוד 150 ועוד 150 על כל מיני מוצרי "סתם" יכולים להצטבר לאלפי שקלים שנעלמים מידי חודש מההכנסות ואת לעולם לא יודעת לאן הם נעלמו ולמה הברונזר ההוא היה כל כך הכרחי עבורך.
  • 4. קביעת תקציב חסכון - יש לי הכנסות מסויימות בחודש, יש לי הוצאות מסויימות בחודש (מהסוג השוטף כמו טלפון, שכירות וכו'), ויש לי יעד חסכון חודשי (ריאלי, לא 50 שקלים כדי להשקיט את המצפון). כל מה שנשאר מעבר יכול להיות מנוצל לקניות ובילויים, אבל זה לא בהכרח אומר שאני חייבת לנצל את כל הסכום כל חודש. זה שיש 1,000 ש"ח פנויים בחשבון הבנק, לא אומר שחייבים לשרוף כל אגורה מתוך ה-1,000! 
  • 5. אני מפרגנת לעצמי - בא לי משהו מאד? ראיתי משהו יפה ממש והמחיר לא נוראי? אני מפרגנת. הוצאות שחורגות מהתקציב מידי פעם בפעם הן לא הקש שישבור את גב חשבון הבנק. אין סיבה למה לא להתפנק מידי פעם, גם אם זה לא הדבר ההכרחי והנחוץ ביותר בעולם וגם אם הוא קצת יקר. אנחנו כולנו אנושיים ובדיוק כמו שאפשר לחטוא מידי פעם בעוגת גבינה שמנת עשירה, כך אפשר לחטוא ברכישת סומק יוקרתי ולא ממש נחוץ אבל עושה נעים בלב. הסוד הוא מידתיות, פינוק מידי כמה חודשים זה בסדר, אבל כשאת מוצאת את עצמך "מתפנקת" כל שבוע, כאן כבר יש בעיה.
  • 6. אני מפעילה שליטה עצמית - זו אולי הנקודה שכל אחד צריך למצוא בה את האיזון שלו. מבחינתי, איבוד שליטה הוא דבר מכוער בכל אפיק בחיים. קניות ללא מעצורים זו דוגמה למצב שאדם לא יודע להגיד לעצמו "עצור", שאדם לא רואה את הנקודה בה הוא כבר קנה מספיק, יש מספיק חפצים בארון, ההוצאות זורמות כמו מים. זה לא עניין של כסף, או רמת השתכרות או גודל תיק המניות בבנק, זה פשוט עניין של אישיות. האם אני רוצה להיות בן אדם שלא יכול להקשיב לעצמו, שעושה מה שהחברה והפרסומות אומרים לו לעשות, שקונה רק כי אפשר וזה קל? או שאני רוצה להרגיש שיש לי מידה של שליטה על היצרים שלי ואני מסוגלת לעצור בעצמי? וזה נכון לגבי כל דבר בחיים. אדם עצבני, כעסן ורגזן לא יכול להאשים את הירח והכוכבים כשהוא צועק ומקלל, הוא יכול להאשים רק את עצמו שאיננו מסוגל לשלוט בתגובות שלו. כך גם בקניות - מצבים לא נעימים באמת הם כשלא מצליחים לשלם משכנתא או אוכל, אני לא רוצה לראות את עצמי במצב של חדלות פירעון רק כי התחשק לי לקנות עוד צללית ועוד בגד ועוד עציץ למרפסת.

כדי לא לסיים את הפוסט בנימה פסימית מידי, אני רוצה לשתף אתכן בכמה טיפים שאולי יעזרו בארגון ההוצאות על איפור בפרט ושופינג בכלל:
תקבעו גבול אחסון - נשמע מטופש, אבל עבורי זה מאד עובד. כשנגמר לי מקום האכסון, אני מיד עוברת למצב של סינון ועצירת רכישות חדשות. לדוגמה, קבעתי שאוסף הלקים שלי מוגבל למילוי קופסת גלוסיבוקס אחת (בעמידה!). כשאני קונה לקים חדשים ואין להם מקום לעמוד, מיד אני מתחילה לסנן לקים ישנים, לקים שירד לי מהם החשק, לקים שהפורמולה שלהם מעצבנת וכו'. תופתעו לגלות כמה דברים תוכלו לסנן החוצה כשרק מחפשים. חלק מהדברים עוברים הלאה לתרומה וחלק לפח. זה נכון לגבי כל דבר - מדפים לבגדים בארון, אכסון לנעליים וכו'. מכירים את הקריקטורה של חדר שנראה מסודר, אבל מאחורי הדלת הסגורה של הארון מסתתר הר של חפצים שרק מחכה ליפול החוצה? אני לא רוצה להגיע למצב הזה.
הסירו את עצמכן מרשימות תפוצה של מבצעים - אין דבר מפתה יותר ממייל על מבצע חדש. כדי למנוע את הפיתוי, פשוט מסירים את הכתובת מרשימת התפוצה של החנות/אתר. בסופו של דבר, אם תרצו לקנות משהו תגיעו לחנות וכבר יספרו לכם על המבצעים הקיימים שם. אם אתן מוצאות שמיילים מהסוג הזה מפתים אתכן לבצע רכישות שלא הייתן מבצעות אלמלא קיבלתן אותם, עדיף לא לדעת ולא לשמוע.
בצעו מחקר לפני כל רכישה - אל תקנו סתם. גם אם בא לכן לקנות סתם, תבצעו מחקר רשת. היום כל המידע הוא נגיש ואי אפשר לקנות מוצר, להתאכזב ולהגיד "לא ידעתי". גם אם אתן רואות משהו פתאומי שבא לכן לרכוש, תבדקו מה המידע הקיים עליו ואולי זה יוריד לכן מהחשק. ב-90% מהמקרים כשאני מבררת לגבי סוואטצ'ים/ביצועים של מוצרים שסתם תופסים לי את העין, אני מגיעה למסקנה שלא מדובר במוצר השנה והרכישה שלו תהייה מיותרת עבורי.
יום ללא קנייה הוא יום חסכון - לא כל יום צריך לקנות ולא כל יום צריך לצאת כסף מהארנק. יום שבו לא הוצאתן ארנק אפילו פעם אחת, הוא מבחינתכן יום שבו חסכתן לפחות 50 שקלים. זה נראה אולי מועט, אבל אם תצברו 3 ימים כאלה בשבוע, תחסכו 600 ש"ח בחודש שהם 7,200 ש"ח בשנה. עבור חלקנו - זו משכורת נוספת! וזה רק בהנחה שהשופינג היומי הלא מתוכנן שלכן מסתכם ב-50 ש"ח בלבד. 
אל תכנסו לסופר פארם/המשביר/ניו פארם/אפריל - פעם לא הייתי יכולה לבקר בקניון כלשהו מבלי לעשות סיבוב חובה בכל סניפי הפארם האפשריים ולצאת מכולם עם שקיות. לא עוד. אחרי שצברתי אין ספור רכישות מטופשות ומיותרות לחלוטין, פשוט הפסקתי עם זה. לא צריכה צמר גפן במבצע, לא זקוקה לעוד קרם גוף שיצבור לי אבק על השידה, לא מעוניינת בדיל של מסקרה ומייקאפ ב-90 ש"ח. אם אני צריכה לקנות משהו, אני נכנסת. אם מוצרי איפור/טיפוח לא נמצאים ברשימת הקניות שלי, אני פשוט לא דורכת שם כף רגל. עם כל העקרונות היפים שלי, אני מעדיפה לא להעמיד את עצמי בפני פיתויים.
תקבעו תקציב קניות - אם בכל זאת יצאתן לקניון ואתן יודעות שלא תעמדו בפיתוי של ביקור במבצע 50% באפריל, תקבעו לעצמכן תקציב לבזבוז ואל תחרגו ממנו. אני מבטיחה לכן שאם תקבעו הוצאה של 100 שקלים ולא מעבר, פתאום שום דבר לא ייראה לכן שווה את הסכום הזה ובסוף תקנו משהו הרבה יותר זול. תנסו!
אל תשתתפו בפורומים מעודדי צריכה - אני בטוחה שהנקודה הזו תכאב לרבות מהקוראות שלי שהן חברות בפורומים פעילים וקבוצות שוקקות חיים, אבל לפעמים אין ברירה. הפורומים וקבוצות הפייסבוק העוסקות בנושא של איפור/טיפוח עמוסות בצורה הזויה בעדכונים על שופינג, מבצעים, שופינג, מבצעים מבצעים, שופינג, מבצעים. אין לזה גבול ואין לזה סוף. אם אתן מרגישות שכל תמונה של ערימת מוצרים שהתקבלה בדואר או כל עדכון חם מהשטח על 50% הנחה גורמת לכן לצאת ולעשות קניות לא נחוצות, פשוט תחתכו את רמת ההשתפות שלכן בפלטפורמות האלה. אני לא אומרת שצריך להפוך להרמיתים מתבודדים, אבל ביקור חד יומי בקבוצה/פורום והתעדכנות רק בסיפורים "החמים" לאותו רגע מספיקה לגמרי. צריכה גוררת צריכה ולפעמים זה גורם לך להרגיש שאם כולן דהרו למשביר וקנו 4 מסקרות ב-400 ש"ח, גם את מחוייבת לעשות בדיוק אותו הדבר. אתן לא, ואתן לא חייבות להיות חשופות לתכנים האלה 24/7. 

לסיכום, חשוב לי להגיד שיש עוד הנאות בחיים מלבד איפור וקניות. הרי אנחנו קונות כדי להשתמש ולהנות, אז למה לא לנצל באמת את מה שיש לנו כבר בבית? באופן אישי, כואב לי הלב על דברים שאני קונה ובסוף שוכבים בחוסר מעש על מדף. הקנייה הנוספת היא לא מה שתביא לנו את האושר או את הסיפוק האישי, ורק עלולה להחמיר מצבים של חוסר יציבות כלכלית ויחסים עם הסביבה. אם הבוס מעצבן, ההורים מנג'סים, הבן זוג אדיש ובעל הבית רוצה להעלות את השכירות - כל אלה בעיות שלא יפתרו ברכישת פלטה חדשה או נעליים נוצצות. תרגישו טוב לכמה דקות, אבל מה הלאה? תחשבו על זה.

זהו בנות (ובנים!), אני חושבת שחפרתי מספיק. אני יודעת שזה נושא שאולי לא נעים לדבר עליו, ואולי תצא לי כאן תדמית של קמצנית או חסכנית מידי, אבל באמת שלא אכפת לי. אם עזרתי אפילו לקוראת אחת לשים גבול לקניות ולאזן את רמת ההוצאות שלה, אני מרוצה. אני מקווה שכמו שאני לא רואה בבלוג שלי מקום המעודד צריכה ללא מעצורים, למרות העיסוק ב"אוסף" של מוצרים, כך גם אתן לא רואות אותו ככזה. אני גם מקווה שבכל זאת אספתן מכאן כמה טיפים שיעזרו לכן!

דעתכן (גם אם היא חולקת עליי) תתקבל בברכה!


26.5.2013

כוננות קיץ 2013 - חלק ב'

כמו שהבטחתי, המשך זריז לחלק  א' של פוסט טיפוח קיץ. 
בעוד שבפוסט הקודם עסקנו בשילוש הקדוש של מוצרי חובה בקיץ - קרם הגנה לפנים, לגוף ודיאורדונטים, הפעם נעסוק במוצרים "פינוקיים" יותר, אבל לא פחות חשובים. 

24.5.2013

כוננות קיץ 2013 - חלק א'

בלי ששמנו לב חודש מאי כמעט מסתיים, ואיתו עונת האביב. חודשים יוני-יולי-אוגוסט מאיימים עלינו באופק, והגיע הזמן להיכנס לכוננות קיץ בכל הקשור לטיפוח. פוסטים בנושא טיפוח קיץ צצו בחודשיים האחרונים כפטריות אחרי הגשם, אבל למרות הצפת השאלות שקיבלתי בנושא עיכבתי את פרסום הפוסט עד שאוכל להתנסות בכל המוצרים הרלוונטים לקטגוריה ולגבש את נבחרת המומלצים שלי. 
כיוון שזה לא יהיה קצר, החלטתי לחלק את הפוסט לשני חלקים שיתפרסמו יום אחר יום, כדי להקל על מלאכת הקריאה. הפוסטים עמוסים טיפים ומידע שימושי, כך שאני מקווה יביאו לכן תועלת.
נתחיל בחלק א' עם 2 קטגוריות חובה לקיץ - מוצרי הגנה מהשמש ודיאורדורנטים.

21.5.2013

Empties!

זה פוסט המוצרים שסיימתי הראשון בבלוג, ולא בכדי. אני גרועה בלסיים מוצרים, בוודאי שכמה מהם במקביל. גם כשתכננתי לכתוב את הפוסט הזה אספתי מס' חבילות ריקות וכשכבר חשבתי שיש לי מספיק החלתי במלאכת הצילום לפוסט. אבל מה רבה הייתה אכזבתי שהערימה האדירה שדמיינתי לעצמי, היא בעצם כמות מועטת של מוצרים ושוב נכשלתי במשימה. אבל זו עדיין ערימה גדולה יותר מבדרך כלל, כך שפוסט יפורסם ויהי מה!

19.5.2013

המשך המסע בדרך חדשה

לפני כשנה התחלתי במסע של ירידה במשקל ושינוי הרגלי אכילה, מסע אותו חשפתי כאן בבלוג ובעמוד הפייסבוק לכל אורך הדרך, והליווי והתמיכה של הקוראות היוו עבורי נקודת משען משמעותית. 
לאחרונה קיבלתי הצעה לסקר את שיטת "חלי ממן" לירידה במשקל ואני מודה שהתלבטתי רבות. מלכתחילה לא הייתי בטוחה שמתחשק לי להכנס שוב ל"משטר דיאטה" קפדני, שקילות שבועיות ותפריט קבוע. בנוסף, בסופו של התהליך עם שומרי משקל הייתי מרוצה מאד. אמנם לא ירדתי למשקל היעד שלי, אבל הורדתי את החלק הנכבד של המשקל העודף שהעיק עליי ואפילו הצלחתי לשמור על המשקל הזה לאורך שנה שכללה חגים ומועדים, ואפילו לרדת לבד עוד 2 ק"ג. את ההרגלים שסיגלתי לעצמי עם שומרי משקל הצלחתי לשמור גם הלאה בלי הרבה בעיות, והתרגלי לנקד לעצמי ארוחות גם אחרי שכבר סיימתי את המפגשים בקבוצות והשקילות השבועיות. השיטה של שומרי משקל הייתה נוחה לי כי מצד אחד ניתנה לי מסגרת נקודות שלא יכולתי לחרוג ממנה, אבל מצד שני היה לי חופש מוחלט לבחור על מה "לבזבז" את הנקודות וכיצד לחלק אותן לאורך היום. כמובן שהיו המלצות להרגלי אכילה נכונים ומאוזנים, ואת חלקם גם אימצתי להמשך הדרך. ועדיין, אם בתיאורה התחשק לי לשרוף את כל תקציב הנקודות היומי על ארוחה במסעדה בשעה 8 בערב, יכולתי לצמצם באכילה במשך היום ולאכול אחר כך במסעדה מה שהתחשק לי ולהרגיש שניצחתי את המערכת. ועובדה - גם אחרי שסיימתי את התוכנית והמשכתי עצמאית, שמרתי על משקל תקין ולא עליתי אפילו קילוגרם, להיפך, אפילו הורדתי עוד.
אבל הקש שהכריע את גב המאזניים היו ה-67 ק"ג האלה. 67 ק"ג הוא המשקל שאני שואפת להגיע אליו ולהתמיד בו לאורך זמן כמשקל הגבוה ביותר שאני מרשה לעצמי, כי בו תמיד הרגשתי הכי בנוח ולדעתי מתאים למבנה הגוף שלי. 
לכן החלטתי ללכת על זה, ולתת לתוכנית של חלי ממן צ'אנס. אולי עם חלי אצליח להגיע לנקודה הזו, ואם לא אז לא נורא, לפחות אוכל להגיד שניסיתי.

17.5.2013

לק לשבת - Icy Mint

כואב לי הראש ואין לי כוח להרבה הקדמות, לפיכך הנה לק השבת:

16.5.2013

טמפרטורות מטפסות

ביום בו אני מתכננת לכתוב פוסט בנושא סימנים ראשונים של איפור קיץ, אני מתעוררת לבוקר של גשם זלעפות ושמים אפורים. אין ספק שעונות השנה קצת התבלבלו לנו באביב הנוכחי, עם שבוע שרב קייצי רודף שבוע גשמים חורפיים וחוזר חלילה, וכמה ימים של מזג אויר צלול ואביבי באמצע. אז אמנם האביב השנה קצת מוזר, אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שיחד עם הגשמים הפתאומיים, אנחנו מזדחלים לכיוון החודשים יוני-יולי-אוגוסט, שבמהלכם הגשם היחיד שנרגיש הוא גשם של 80% לחות.
בתקופה האחרונה חזר לי קצת החשק לאיפור חום של קיץ. מצד אחד צלליות חומות נחשבות לצלליות הנייטרליות הפופולריות ביותר, אבל אני לא משתמשת בהן הרבה. עם העיניים החומות שלי אני מרגישה שיש גוונים שיכולים להחמיא לי הרבה יותר, והאיפור החום בדרך כלל נותר זנוח. אבל לכל גוון יש את תתור הזהב שלו, וכעת זה תור הזהב של החום.  


8.5.2013

משולחן המעבדה

הגיע הזמן למהדורה נוספת של עדכונים משולחן הניסויים של הבלוג. כמו שאתן בטח כבר יודעות, מוצרים שמתקבלים אצלי לסקירה ולא מתאימים לשימושי האישי, אני לא משליכה לזאבים אלא מעבירה הלאה לנסייניות נאמנות ואמינות. הפעם יש לי מגוון של מוצרים ונסייניות, ממש פתחתי מעבדה!
ניגש לעניינים:

משולחנה של אמא - קרם לחות Sensibio Rich של Bioderma

6.5.2013

Coral Fantasy

האביב כאן והקיץ ממש מעבר לפינה, וזו העת והשעה לשלוף את האיפור הצבעוני מהמגירות. אם יש גוון שחוזר לאופנה כל אביב מחדש, זהו צבע הקורל. אני חושבת שקורל הוא גוון כל כך פופולרי כי הוא נהנה משני העולמות - שילוב של אדום עם כתום מדבר גם אל ליבן של מי שנרתעות מאדומים וכתומים טהורים. 
לקורל יש שפע של תתי גוון וגרסאות שונות, וכך גם באיפור. היום נעסוק בטוטאל לוק קורלי של עיניים, לחיים ושפתיים.

3.5.2013

לק השבוע - Cream Soda

אם להודות על האמת, טרם היכנתי את ציפורניי לסוף השבוע, ויש לי הרגשה שאני גם לא אכין. אסיר רק את הלק המתקלף ואותיר אותן "ערומות", זה קורה לעיתים יותר תכופות משהייתן מדמיינות לעצמכן. 
אבל כיוון שבכל זאת לא רציתי לזנוח את הפינה, וגם מרחתי לק מעניין במשך השבוע האחרון שאינני יודעת מתי יזדמן לי למרוח אותו שוב דווקא לפני שבת, החלטתי לחלוק אותו אתכן.