‪Google+‬‏ ‪Google+‬‏
כמה מילים על הנושאים החשובים באמת.
לפניות, שאלות, בקשות וסתם להגיד שלום - אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת israelmakeupblog@gmail.com

27.7.2014

החבילה הגיעה - מהדורה תשיעית (מהדורת מלחמה)

את הפוסט הזה התחלתי לכתוב לפני שבועיים, ואז התחילה מלחמה. את הפוסט הזה התחלתי לכתוב ביום חמישי בלילה, וחשבתי לי שאערוך ואפרסם אותו ביום ראשון אחרי סופ"ש - ואז התעוררנו לשבוע חדש של מלחמה. אחרי אלפי טילים, אזעקות, ריצה למרחבים מוגנים ורצף של חדשות רעות, עצובות ומפחידות - הפוסט הזה הוא סימן לחיים שהיו כאן לפני שנפתחה קייטנת הקיץ הרשמית מטעם חמאס. הוא מסמל בעיניי את השבריריות של החיים כאן - רגע אחד אני עסוקה באיסוף נתונים לפוסט קניות באייהרב ומתכננת לו"ז עליה לאוויר, וברגע שני העולם מתהפך וכל מה שנכתב כאן מאבד רלוונטיות, לפחות לתקופה כלשהי.
איך מנהלים בלוג בזמן מלחמה? הנה דילמה שלא חשבתי שאצטרך להתמודד איתה. ושלא תטעו - אנחנו מצויים במלחמה. בין אם היא תסתיים מחר, או תמשיך עד החגים - המצב הנוכחי שאנחנו נמצאים בו כרגע הוא מלחמה, עם השלכות כואבות שימשיכו להדהד כאן עוד תקופה ארוכה. וכאן בדיוק נכנסת השאלה, באיזה שלב זה הופך לגיטימי לעסוק בענייני סרק כגון קניות אונליין? אני לא יכולה לענות על השאלה הזאת. אני כן יודעת שיש לי חשק לעסוק בנושאים הללו עכשיו בערך כמו שיש לי חשק לסגור על חופשת הכל כלול בטורקיה ללא כרטיס חזור, אבל אני יודעת שאם אני לא אתחיל לחזור לשיגרה מהוססת איכשהו, יהיה לי הרבה יותר קשה אחר כך להתחיל מחדש כאילו כלום לא קרה.
אז אחרי שהתייעצתי גם אתכן, הקוראות, על גבי דף הפייסבוק שלי והבנתי שגם לכן נמאס משגרת הדיכאון - חזרתי לערוך את הפוסט הזה. אני כאן ברגשות מעורבים, והחזרה הזו לא פשוטה לי - אבל אני עדיין כאן.
אני עדיין לא במקום שאני יכולה לחזור לשגרה רגילה מלאה של פרסום סלפיז חייכניים ותמונות אוכל במסעדות, לא כשהפוסטים המלווים את התמונות האלה הם הודעות על מותם של חיילים בקרב. אבל כשאני מפרסמת פוסט בבלוג, אני משאירה בידכן את הבחירה - האם להקליק על הקישור ולהתנתק לכמה דקות, או לא. וכל בחירה שתעשו היא לגיטימית, והיא נכונה עבורכן ועבור ההרגשה שלכן באותו הרגע.
מצחיק שפוסט המלחמה הראשון נוגע בנושא הקניות אונליין - פעילות שאפשר להמשיך להנות ממנה גם כשאנחנו ישובים במקלטים....
אז הנה הוא לפניכן - פוסט "טרום" המלחמה שלי. אני כרגע במצוקת חומרים לפוסטים חדשים כיוון שלא עסקתי בשום דבר שקשור לבלוג כבר שבועיים, בטח לא בצילום תמונות. אבל אני מבטיחה להשתדל לארגן חומרים ולפרסם עוד פוסט השבוע.
ואם עזרתי למישהי להרגיש משהו חוץ מהכבדות הזו הרובצת לנו על הלב כבר ימים ארוכים - אולי עשיתי מצווה.

שתי חבילות הגיעו אליי אחת אחרי השניה, אז החלטתי לאחד את תוכנן לכדי פוסט אחד. ימים לא פשוטים עוברים על כוחותינו, ואני מניחה שפוסטים על שפתונים וצלליות יהיו פחות רלוונטיים כרגע. לעומת זאת, למרות שבאזורים מסויימים בארץ לא מומלץ לצאת מהמרחבים המוגנים - ובטח שלא למטרות שופינג, קניות אונליין אפשר לעשות מכל מקום, בתנאי שהחמאס לא מיירט לכם את החיבור לאינטרנט. 
אז כדי שלא להעניק לאויבינו את הסיפוק בגזילת חדוות השופינג מאיתנו, הנה אני כאן להוכיח להם - שופינג אפשר לעשות תמיד, כל עוד יש לך כרטיס אשראי בינלאומי - אז נה לכם!! 

11.7.2014

לק השבוע - Highway to Heaven

אללי, איזה שבוע עבר עלינו! ביום ראשון השבוע עוד הכל היה שקט ורגוע, ואף אחד לא תיאר לעצמו מה מחכה לנו כבר מיום שני והלאה. ביום ראשון, כשמרחתי את הלק הזה, לא חשבתי לעצמי איזה שבוע עמוס תלאות והפגזות הוא הולך לעבור איתי.
 

6.7.2014

Forever Kiss

אני ממש ממהרת. למה אני ממהרת? כי נושא השפתונים העמידים נטחן כבר עד דק בכל מקום אפשרי, ואני ממש רוצה למהר לדבר עליהם ולהמשיך הלאה.
למה בכלל לדבר עליהם, אם לא נראה שיש לי חשק לנושא? כי דווקא יש לי חשק. אני פשוט חושבת שרמת השיח שהתפתחה סביבם קצת מוגזמת וצריך לצמצם במילים ולהתמיד במעשים.
אז קדימה, לעניינים. זה הולך להיות פוסט קצר מהרגילים! (אוקיי, נראה לי שמיציתי את עניין החרוזים....).

4.7.2014

לק לשבת - You're so Vain-illa

שלום שלום וברוכים השבים לפינה. אחרי שבועיים עם לק ג'ל (Funny Bunny של opi), כיסחתי את הציפורניים שלי כדי להסיר את הג'ל לבד בבית, וצבעתי אותן מחדש בלק רגיל מהשורה.