‪Google+‬‏ ‪Google+‬‏
כמה מילים על הנושאים החשובים באמת.
לפניות, שאלות, בקשות וסתם להגיד שלום - אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת israelmakeupblog@gmail.com

28.3.2016

Perfect Palette Tag

אוהבות טאגים? גם אני! והיום יש לנו טאג כייפי במיוחד שכולו פלטות, וכשמדובר בשילוב של טאג ופלטות אני לא אסרב. את השאלות לקחתי מסרטון של אמילי שהיא פרסמה לאחרונה, אבל עשיתי קצת שינויים וקיצרתי את הטאג, אז אפשר לראות בזה את הגרסה שלי לשאלון. מוכנות? מתחילים!  


1. עיפרון, מברשת או שום דבר מצורף?
השאלה מתייחסת לבונוסים שמקבלים בדרך כלל עם פלטות - מברשות, אייליינרים או עפרונות. אני מעדיפה שלא יצורף שום דבר. בדרך כלל אלה לא צירופים באיכות גבוהה במיוחד וזה סתם תופס מקום בפלטה וחבל. הצירוף היחיד שאני אוהבת את הרעיון שלו זה הפריימר לעיניים של אורבן דיקיי, אבל לדעתי כבר הפסיקו לצרף אותו.

2. פלטה שהגעתי בה לפאן?
קצת מתביישת להודות שאין לי דבר כזה. אני חושבת שאני מאד קרובה לפאן של כמה צלליות בפלטה PRO של לוראק, אבל אני עדיין לא שם. 


3. פלטת נייקד אהובה? 
מי היה מאמין, יש לי רק שתי פלטות נייקד ואחת מהן היא סוג של "חצי" פלטה, כי מדובר בפלטת הבייסיק. הפלטה השלמה היא הנייקד 2 ולמרות שאני נהנת ממנה וחושבת שהיא שימושית ויפה, אני חייבת להודות שהאהובה עליי היא עדיין הבייסיק 2. דווקא כי היא לא מרגשת אבל כשמה כן היא - מעולה כפלטה שמציעה את הצלליות הכי בסיסיות אבל גם הכי שימושיות. 


4. פלטה שהייתי ממליצה עליה לחברה?
כיוון שרוב החברות שמבקשות ממני המלצות מעדיפות שאני אכוון אותן לדברים שאפשר לקנות בארץ, אני מפנה את רוב המבקשות אל ליין הפלטות בייסיק של ג'ייד. הן מגיעות במגוון של שילובי צבעים מהסוג שכולן אוהבות, אריזה מאד קומפקטית ונוחה ובאופן כללי אלו פלטות זהות לבייסיק של אורבן דיקיי, רק שיש מבחר גדול יותר של גוונים לבחור ממנו. האיכות של הצלליות מצויינת ויש שילובים של מאט ושימר שהופכים אותן לוורסטיליות. פלטות שלא מקבלות מספיק באזז ברשת, וחבל!

5. הפלטה עם האריזה הטובה ביותר?
אני מעדיפה להגדיר סוג אריזה, מאשר פלטה ספציפית. כל פלטה שמגיעה באריזת קרטון או קרטון מצופה לבד דקיקה היא עדיפה בעיניי מאשר פלטות אם שילובי פלסטיק, מתכת, מראות ענקיות וכו' שהופכות אותן לקשות יותר לאכסון ולאריזה. 

6. הפלטה הפיגמנטית ביותר?
ללא ספק הפלטות של Lorac. יש לי שתיים - פלטת פרו ופלטת Unzipped ובשתיהן הצלליות פיגמנטיות בצורה מטורפת. זה גם הופך אותן לרכות מאד, אבל אם לא חופרים בהן הצבע שמקבלים מהצלליות והעומק של הפיגמנט יפיפיים. 


7. הפלטה הכי וורסטילית?
אני לא הרפתקנית פלטות, אבל הפלטה הכי וורסטילית ומפתיעה באוסף שלי היא ללא ספק הפלטה World Traveller של אנסטסיה. מה אין כאן? צלליות כחולות, וורודת, חומות, כתומות, כסופות, סגולות, גימורים של מאט, גליטר, שימר וסאטן ואיכשהו אני מצליחה לשלב ממנה איפור שהוא מהמם, רב גוני ומפתיע. פלטה שהיא לחלוטין הנאה בכל פעם מחדש.

8. הפלטה הכי טובה לנסיעות?
כתבתי עליה אך לא מזמן - הפלטה של צלליות וסמקים של Bare Minerals. אני לא אטריח אתכן בפרטים שוב, רק אציין שפלטה שיש בה גם מספר צלליות מכובד וגם סמקים (שגם יכולים להיות שימר או ברונזר) באריזה אחת סופר קומפקטית היא מנצחת בכל מובן מבחינתי. הקליקו כאן כדי להגיע לפוסט ולהכיר אותה.

9. הפלטה שאני הכי מתחרטת שקניתי?
אם לומר את האמת, פלטות שלא אהבתי נפטרתי מהן מזמן. היחידה שעדיין נמצאת באוסף שלי ואני בקושי משתמשת בה היא Storm של Sleek, שזו פלטה שזכתה בזמנו להייפ מטורף ואני פשוט לא מצליחה להתחבר אליה. האריזה נשברה לי (למרות שאני בקושי נוגעת בה), הצלליות שימריות בצורה מוגזמת עבורי והצלליות מאט לא מתפקדות טוב. בקיצור, אכזבה.


10. פלטה שאני הכי פחות משתמשת בה?
אתן תאמינו לי אם אני אגיד לכן שהפלטה רוז גולד The Posh Neutrals של בייר מינרלס ישבה לי באוסף קרוב לשנה לפני שנגעתי מה בפעם הראשונה? אין לי דרך להסביר את זה. אולי כי האריזה שלה כל כך יפה וחלקה ומבריקה, הרגשתי שזה מספיק שהיא יושבת שם כקישוט ולא באמת צריך להשתמש בה. 

ו....It's a wrap! הופתעתן מהתשובות שלי? או שאתן מכירות אותי מספיק טוב כדי לדעת להצביע על הפלטות שאני אוהבת או לא אוהבת?
אני מתכבדת לתייג את לובה, הדס, מרינה ואלכס לעשות את הטאג גם כן - וכל אחת אחרת שמתחשק לה!

24.3.2016

הפתעות ישראליות טובות

כל אחת מאיתנו מכירה את זה - יש לנו רוטינה, יש מוצרים שאנחנו אוהבות, יש מוצרים שאנחנו מעדיפות להתרחק מהם ובדרך כלל אנחנו נופלות לתוך שגרת איפור וטיפוח שכוללת דברים שאנחנו מכירות ויודעות שהם טובים. אבל לפעמים, וזה לא קורה לי הרבה, אני נתקלת בהפתעות. מוצרים שחשבתי שמלכתחילה לא יהיו טובים או שלא אשתמש בהם, ובסוף התגלו כהצלחה אדירה. קבלו 3 הפתעות מהתקופה האחרונה, שאני מרגישה חובה מוסרית לשתף אתכן כדי שלא תפספסו גם.


על הריסים של איל מקיאג' לא חשבתי מלכתחילה שהם גרועים, פשוט מה לי ולריסים. יוצא לי להדביק ריסים פה במיליון שנה באירועים מיוחדים בלבד, וזה בעיקר נבע מהעובדה שלשים ריסים זה קוץ באחוריים אם את לא מומחית מדופלמת. אז קיבלתי את הסטים האלה של ריסים בודדים ואמרתי לעצמי, שויין. זמן רב הם חיכו במגירה, עד שהחלטתי שאני חייבת לנסות כי בכל זאת, לא נעים מיחסי הציבור ששלחו אותם ומחכים לחוות דעתי. 
מה רבה הייתה הפתעתי, שלא לומר הלם מוחלט, כשגיליתי שפתאום זה נורא נוח ומהיר לשים ריסים. מסתבר שריסים בודדים או קבוצות קטנות של חצאי סטים זה הרבה יותר קל להניח על העפעף מאשר הריסים המלאים. עוד מסתבר, שהדבק Duo השקוף שתמיד השתמשתי בו, בכלל לא משתווה לדבק Duo השחור שהוא משמעותית נוח ודביק יותר. 
זה לוקח יותר זמן לבנות את האפקט המבוקש עם ריסים בודדים, אבל זה נוח ולא יוצר בלאגן ואני מעדיפה מראה קצת פחות דרמטי שאני יכולה להתאים לטעמי, מאשר סט שלם של ריסים שתמיד ניראים עליי קצת כמו איפור דראג קווין. אגב, המראה שאני משיגה עם ריסים בודדים מצליח לעבור את מבחן הסביבה שלא חושדת שמשהו כאן הודבק בצורה מלאכותית. על סטים של ריסים מלאים אני תמיד מקבלת תגובות בסגנון "וואו כמה השקעת, אפילו הדבקת ריסים!". 
אז לא, אני לא הפכתי להיות אחת מאלה שמדביקות ריסים על בסיס קבוע, אבל זה לחלוטין הפך ממשהו שאני עושה רק באירועים מיוחדים מאד (ובחשש תמידי מתאונות), לתוספת כייפית לאיפור שאני משתמשת בה גם סתם ליציאות כשבא לי להשקיע.
יש לכן עבר טראגי עם ריסים מלאים? ממליצה לכן להתנסות עם ריסים בודדים או חצאי סטים, של איל מקיאג' או כל חברה אחרת ותכירו עולם חדש! 


הסיפור שעומד מאחורי הצמד הזה הוא סיפור עצוב של אכזבה, אבל הסוף טוב. 
זה התחיל מכך שקניתי שמפו ומרכך של ד"ר פישר ולא חלמתי שהתוצאות שאני אראה מהם זה שיער קש, מהסוג הגרוע ביותר שאי פעם היה לי (עוד על האסון אפשר לקרוא באינסטגראם שלי). יש לי קטע עם לסיים מוצרים שהתחלתי גם אם אני לא אוהבת אותם, אבל הפעם זה היה פשוט בלתי אפשרי כי השיער שלי מעולם לא נראה גרוע יותר. הייתי חייבת להפסיק ולעבור לשמפו ומרכך חדשים. הדבר היחיד שהיה לי זמין על המדף שיכולתי להחליף אליו, היו הצמד הזה של נקה 7 שקיבלתי לסקירה כיוון שיצאו בסדרה חדשה ומשופרת המעושרת בכל מיני תמציות וזרעים. 
האמת, לא ציפיתי להרבה. רציתי רק משהו שאני אוכל להשתמש בו עד שאקפוץ לקנות את אלביב המוכר והאהוב. אחרי שכבר התאכזבתי קשות עם מוצרים של מותג ישראלי, לא הרגשתי שמנקה 7 תבוא הישועה. אני מודה שאת התחליבים שלהם לגוף אני אוהבת, אבל לשמפואים ישראלים אני ניגשת בחשדנות מרובה.
האמת, שיחקו אותה. תוך שימוש אחד חזרו קצת מהברק והרכות שהשמפו של ד"ר פישר השמיד בשיער שלי, וניראתי שוב כמו בת אדם ולא כמו מטאטא. הניחוח שלהם מאד נוסטלגי של שמפו ישראלי אמיתי, ולמרות שאני יודעת שיש בנות שמכורות לריח הזה ולא יחליפו אותו בשום דבר אחר, אני דווקא לא מעריצה. אבל כשהתוצאה היא שיער רך ונעים, הריח ממש לא משנה לי כהוא זה. כעבור זמן ובשימוש קבוע, השיער שלי חזר לקדמותו וכל האפיזודה עם ד"ר פישר כאילו שלא הייתה, כך שהתייתר הצורך שהיה לי לקנות מוצרים של אלביב, אני בכיף אמשיך להשתמש בשמפו ומרכך האלה עד שיסתיימו. 
מבחינתי, רק מעצם העובדה שהם הצליחו לשקם לי את השיער אחרי הקטסטרופה של ד"ר פישר, זה כבר סיבה מצויינת לתת לנקה 7 ציון מיטיב.


הנה מוצר שאני יכולה להגיד בפה מלא שמלכתחילה ציפיתי שיהיה גרוע. 
כשיצאה מסקרה Bold של קרליין בגרסה השחורה, כתבתי בזמנו שהמברשת מעולה אבל אין שום התאמה בין צורת המברשת לפורמולה שהיא סמיכה ורטובה מידי ויוצרת גושים, ולא ממש מאפשרת למברשת לעשות את העבודה.
לכן, כשקיבלתי את Bold בגרסתה החומה שהושקה זה עתה, נפלטה לי אנחת אכזבה כי ידעתי מה מחכה לי. 
אז זהו, שלא. אני לא יודעת אם הפורמולה השתנתה, או שזה קשור לעובדה שמדובר במסקרה חומה והפיגמנט איכשהו משנה את הפורמולה, אבל זו פשוט מסקרה פיגוז. הפורמולה הרבה יותר מדוייקת, הרבה פחות רטובה והשילוב עם המברשת יוצר מראה של ריסים ארוכים, דרמטים ומודגשים. כן צריך לנקות את הגלופ הקטן שיוצא בקצה של המברשת (אפשר לעשות את זה על השפה של הטיובה, לא צריך טישו מיוחד כמו עם המסקרה השחורה) כדי שזה לא יימרח, אבל חוץ מזה השימוש בה מאד מהיר והתוצאות מיידיות. היא עמידה, היא דרמטית ואין לי שום בעיה עם הצבע החום, תמיד חיבבתי מסקרות חומות ולדעתי זה נחמד לגוון.
אז בעוד שהמסקרה השחורה בסדרה לא מומלצת לדעתי, המסקרה החומה ועוד איך כן. 

בדרך כלל פוסטים מהסוג הזה עולים בגרסה ההפוכה - מוצרים שהיה להם הייפ אבל אני התאכזבתי מהם, ואתן גם יודעות עד כמה אני אוהבת לקטול מוצרים..... אבל כיוון שפורים היום, אז חשבתי לעצמי שפוסט "ונהפוך הוא" יתאים יותר לרוח החג. קצת אופטימיות ופוזיטיביות עוד לא הזיקה לאף אחד! עוד דבר שכדאי לשים לב אליו - כל הפוסט הוא כחול לבן ישראלי גאה, מה שמעיד על כך שהמותגים שאף פעם אין לי ציפיות גבוהות מהם אם מותגים ישראלים. הנה הוכחה לכך שצריך להפסיק עם הסנוביזם והאליטיסטיות ולרדת קצת אל העם - כי יש פה מותגים שמציעים מוצרים שהם אחלה בהחלט. 

דיעות, שאלות, בקשות - כרגיל מוזמנות להשאיר בתגובות :-) 

גילוי נאות: המוצרים בפוסט התקבלו ממשרד יחסי ציבור. 


21.3.2016

עומד למבחן - Bourjois Air Mat

זוכרות שבפוסט סיכום 2015 כתבתי שהמותג שהוריד הילוך בשנה שעברה היה Bourjois? יכול להיות שהם פשוט היו עסוקים ביצירת מייקאפ חדש דנדש שמצטרף לנבחרת. 


בתזמון מושלם לקיץ, בורז'ואה משיקים מייקאפ Air Mat חדש שאמור להיות עמיד ומתאים לעור שמן. עם הבטחות להיות עמיד עד 24 שעות וגימור מאט טבעי ובלתי מורגש, הגיוני שהציפיות יהיו בשמיים. 


נתחיל מזה שאני אוהבת את האריזה, שפופרת דקה ונוחה, קומפקטית לאחסון ולקחת לנסיעות. 
למייקאפ יש ניחוח מאד נעים, ריח מלפפוני נקי ומזכיר לי מאד את הריח של ה-BB קרם של אסתי לאודר. הפורמולה קרמית וקצת סמיכה, אבל לא עבה מידי. מרגישים בהחלט שיש בו תכולת פודרה גבוהה, אבל עדיין אפשר לטשטש אותו בנוחות ולעבד אותו על העור לגימור נאה. אני אומרת נאה, כי כדי שייראה באמת טבעי צריך לעבור עליו עם ספוגית לחה. אחרי טשטוש עם מברשת עדיין אפשר להבחין בו "יושב" על הפנים. אני מודה שזה גורם לי להשתמש בו פחות, לא תמיד יש לי סבלנות וזמן להשקיע בעבודה עם ספוגית ומברשות הן בדרך כלל ברירת המחדל שלי להנחת מייקאפ כי זה כל כך מהיר ונוח. אני מניחה שיהיו כאלה שישלימו עם הגימור שלו גם בלי הספוגית, אבל אני לא אוהבת לצאת מהבית עם מייקאפים ש"יושבים" לי העור בצורה בולטת מידי. לוקח לו כדקה להתקבע, אבל משעשה זאת הגימור נעים וזה מרגיש קצת כאילו כבר פידרתן מעליו. עם זאת, אם יש לכן עור שמן או T שמן, לא הייתי מוותרת על פידור אמיתי מעליו, גם אם זה בקלילות.
הלוק הסופי הוא מאט, אבל בניגוד לקולורסטיי יש בו הרבה יותר חיות וזה לא מאט שטוח ומסכתי. הכיסוי טוב ובינוני, לדעתי זו רמת כיסוי מספיקה לטשטוש חוסר אחידות בגוון ובמרקם העור. הוא לא מדגיש שום דבר ולא נדבק לאיזורים בעיתיים. 
אז מה בנוגע לעמידות? אני בהחלט חושבת שהעמידות סבירה, אבל ממש לא מושלמת ובטח ובטח שלא משתווה למייקאפים כמו קולורסטיי או אינפאליבל של לוריאל. אחרי כמה שעות, אני מרגישה שהוא נהייה קצת דביק על הפנים, איזור ה-T הופך מבריק מאד והלוק הכללי עייף ופחות מאט ומושלם משהיה אחרי ההנחה. 


החידוש הגדול במייקאפ הזה, שהוא בעצם מחליף מייקאפ וותיק יותר בליין. Flower Perfection היה מייקאפ בעייתי לכל הדיעות - אריזה מאד מסורבלת ולא פרקטית, פורמולה סמיכה, גימור כבד ועמידות עלובה. אבל, באופן מפתיע, אני מאד אוהבת אותו, ודווקא כיוון שאני לא משתמשת בו כמייקאפ. נקודת החוזקה של המייקאפ הישן הייתה רמת הכיסוי הפסיכית שלו, שמשתווה לקונסילרים אלמותיים כמו פרו-לונגוור. הייתי משתמשת בו כדי לחזק כיסוי של מייקאפים אחרים, ואהבתי את המרקם הקרמי שאפשר היה לעבד לגימור מאד מלוטש. כמעט בכל איפור לאירוע אני משתמשת בו. כמייקאפ לכל הפנים אף פעם לא, אבל לאיזורים ספציפיים ש"צריכים עזרה" בהחלט כן. 
אז מצד אחד המייקאפ החדש הוא שיפור מכל הבחינות - אריזה יעילה יותר, פורמולה עמידה יותר, גימור טבעי יותר - אבל הוא לא משתווה לו ברמת הכיסוי הגבוהה. 


גם מבחינת גוונים אין השוואה בין השניים. אתחיל ואומר שבתמונה הם משום מה נראים זהים, אבל בפועל ממש לא. את שניהם יש לי בגוון הבהיר ביותר, אבל בעוד שהמייקאפ הישן מתאים לי, הגוון של המייקאפ החדש 01 Rose Ivory כהה לי מידי. זו תופעה שאני פוגשת לכל אורך הליין של בורז'אה ואני חייבת לציין שזה כבר מתחיל ממש לעצבן. מה כל כך קשה לייצר מייקאפים בגוונים בהירים מספיק? אם לוריאל, רבלון, רימל ועוד מותגי דראגסטור רבים וטובים מסוגלים - גם בורז'ואה יכולים להשיק מייקאפ שהוא לא צהוב וכהה מידי. כרגע אני יכולה להשתמש בו רק בערב כיוון שבאור יום הבדלי הגוון ממש בולטים לעין ואפילו אם אני עובדת ממש קשה לטשטש אותו, זה לא עוזר.

לסיכום, אני קצת על הגדר בדעתי על המייקאפ הזה. מצד אחד, יש בו הרבה תכונות טובות. אני אוהבת מייקאפים מאט, הפורמולה נוחה, העמידות בסך הכל סבירה. מצד שני, יש בו שלוש תכונות בעייתיות מאד עבורי שמתחילות בהיצע הגוונים שלא מתאימים לי, ממשיכות בגימור שהוא לא כל כך מלוטש ומסתיימות בעמידות שהיא לא 100%. כשזה מגיע למייקאפים ממשפחת המאט, אני אוהבת מייקאפים שהם כמו תעודת ביטוח - לשים בבוקר ולשכוח מהם. זה לא מייקאפ כזה, ולכן אני לא אשתמש בו לימים ארוכים שבהם אני צריכה שהאיפור יחזיק מעמד באופן מושלם. לכן, מבחינתי, הוא נכנס לקטגוריה של מייקאפים שנחמד שהם באוסף ואני אשתמש בהם בעיקר ליציאות בערב, אבל בהחלט לא מוצר Must have. 

ניסיתן אותו? יש לכן דיעה שונה? ספרו לי בתגובות!

גילוי נאות: Bourjois 

17.3.2016

Spring Nails 2016

איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב ואם הציפורניים של כולן עברו מלקים כהים וסגריריים, לניודים בהירים - החלפנו עונה.
אם להודות על האמת, החורף שעבר עלינו היה כל כך עלוב, שכבר מזמן זנחתי את הלקים הגותים והחורפיים ועברתי לגוונים בהירים ואביביים. כשבחוץ השמש זורחת וכל שבוע יש יום שרב, זה מתבקש. אבל עכשיו התחיל דיבור רציני על פסח, הושקו קולקציות חדשות ואפשר להתחיל לדבר ברצינות על הלקים שהולכים להתנוסס על הציפורניים שלנו לאורך האביב והקיץ.



קרליין השיקו את קולקצית האביב ותנו לי להגיד לכן - הללויה. מאד חששתי ששוב יפרצו לחיינו הגוונים הניאונים השנואים, אבל לא. הסקאלה של הלקים ניראת כאילו מישהו בקרליין ישב חזק על האינסטגראם והבין לאן הרוח נושבת, והכיוון הוא לניודים וורודים עתיקים, קצת חומים, קצת אדמדמים והרבה קרדשיאן. אין כאן הרבה הרפתקנות, אבל כנראה הגעתי לגיל שבו זה דווקא משמח אותי. אני רוצה גוונים מחמיאים, והשניים שאני מדגימה לכן כאן עונים בצורה מושלמת על הדרישה. 
גוון הטופי הוורוד/חום נקרא Coco מס' 403, ואילו הוורוד פודרה שמו Naked מס' 401. לשניהם אחלה פורמולה שמביאה לגימור אטום ומושלם אחרי 2 שכבות. הגוונים מחמיאים, שימושיים ויתאימו לכל אחת, בלי תתי גוון משונים או גימורים מסובכים. טופ מבריק מעליהם, ואתן מסודרות עם ציפורניים מושלמות.
אני צופה לשניהם שימוש כבד מאד בחודשים הקרובים, במיוחד כי אלה גוונים שמחמיאים לציפורניים ארוכות ולאחרונה אני בקטע של ארוך. 



קולקציית אביב New Orleans של O.P.I היא כבר קצת יותר תוססת מבחינת היצע הגוונים. מחפשות לקים ירוקים, כחולים או כסופים? זו הקולקציה עבורכן. 
לקים כתומים בדרך כלל מגיעים בעסקת חבילה עם פורמולה גרועה, אבל Crawfishin' for a Compliment הצליח להפתיע עם גוון כתום מאד נקי, ופורמולה טובה. שכבה ראשונה ניראת כמו שואה, אבל השכבה השניה מכסה את הכל ונותנת גימור קרמי אחיד. אני בדרך כלל לא אוהבת כתומים כל כך מובהקים, אבל דווקא אהבתי את הכתום הזה שיש בו מספיק חלביות להיות מחמיא ולא צעקני מידי.
Show us you Tips! הוא כחול עם שימר כסוף, מה שיוצר לו גוון תכלת פסטלי. הפורמולה לא אטומה כל כך ובתמונה יש רק שתי שכבות, כשבפועל צריך 3 כדי להגיע לאטימות מלאה. הפורמולה נוחה מאד למריחה ולמרות השימר, גם ההסרה ממש לא מסובכת. שוב, אני לא אוהבת כחולים (אתן כבר יודעות), אבל יש בצבע הזה טונים שמרגיעים אותו והופכים אותו ליותר נוח ללבישה. 
אז אמנם אלה לא צבעים שנמצאים בראש רשימת המועדפים שלי, אבל מי שמשתעממת מניודים ולקים סולידיים תמצא בקולקציה הזאת את מבוקשה עם גוונים כייפים וצבעוניים.



ו.....חזרנו לניודים. כבר אמרתי שיש לי נטיה אליהם בתקופה האחרונה?
בשבועות האחרונים היה מבצע על לקים של Anny ב-25 ש"ח וניצלתי את ההזדמנות להצטייד בגוונים חדשים. שניהם נכנסו בצורה מיידית לטופ פייבוריטס שלי.
הראשון שהוא ניוד חום טרנדי בטירוף, אבל הנה לכן טרנד אחד שאני מוכנה בכיף לקחת בו חלק. הוא נקרא Pussycat was here מס' 326, הפורמולה שלו קצת מיימית אבל שתי שכבות מספיקות לגימור מושלם. 
השני הוא האפרסק המושלם - I'm in heaven מס' 287 ואני באמת בעננים כשאני מורחת אותו. במקום לתאר אותו כאפרסק, הייתי משתמשת דווקא במקבילה הפירותית של מילון  - גוון כתמתם וורדרד רענן, עדין ומושלם. יש בו רמז של שימר שמעניק מימדיות יפה לגימור ומכל בחינה אפשרית אני מאוהבת.
אלה, ביחד עם הלקים של קרליין, הולכים לעבור חריש עמוק באביב וכנראה גם בקיץ הבא עלינו לטובה כי בינינו - ניוד זה הטרנד המושלם לעצלניות ציפורניים, ועצלנות היא תכונה שפיתחתי לכדי אמנות.

אני לבד בטרנד הניוד, או שגם אתן מרגישות תשוקה עזה לגוונים פודרתיים וחומים עדינים? הצטרפו לקבוצת התמיכה שפתחתי, ולא תתמוך בכן אלא רק תדרדר אתכן לקנות עוד ועוד לקים בגוונים דומים!
אם אתן רוצות להיות מעודכנות בציפורנים שלי בזמן אמת, אתן מוזמנות להצטרף לאינסטגראם שלי

אז אפשר כבר לאחל שיהיה לכן אביב קסום ונפלא? להתראות לחורף(?) שהיה, שלום עונה חדשה!


גילוי נאות: קרליין, OPI

14.3.2016

My Mac Lipstick Collection

לכל שפתון יש שם, וכשמדובר בשפתונים של מאק אז לכל שפתון יש גם סיפור. יש  לי "רק" 9 שפתונים של מאק באוסף (בינתיים), אבל לכל אחד מהם סיפור או אנקדוטה שקשורים בו. איכשהו, זה תמיד השפתונים של מאק שיש סביבם באזז אינסופי, וגם עבורי הם מחזיקים בזכרונות מיוחדים. 
אולי כי לשפתונים של מאק היה לאורך שנים מעמד של שפתוני must have ונוצרו אגדות סביבם עם שמות מפורסמים במיוחד. אולי כי מאק היו הראשונים שבאמת פרצו עם שמות יוצאי דופן לשפתונים, במקום מספרים סידוריים או שמות גנריים, ולכן הם נצרבו בתודעה של מכורות האיפור בזכות הגוונים ובזכות השמות. 

אז אלה השפתונים שלי, ואלה הסיפורים שלהם. כל מכורות המאק למיניהן יזהו כאן לא מעט שפתונים אייקונים ששמם הולך לפניהם. כפי שתוכלו לראות מקרוב, הם כולם זכו לשימוש אוהב. איכשהו בשפתונים של מאק אני מוצאת את עצמי משתמשת יותר מכל השאר באוסף שלי. אולי כי כמעט כל אחד מהם נבחר בקפידה רבה. 
למה אני אוהבת שפתונים של מאק? הסיבה הראשונה היא שאני חושבת שמאק מצטיינים בגוונים מאד "טהורים". בין ההיצע הרחב, יש גוונים שהם מאד דומיננטים מבחינת הגוון שלהם, שלא מעורבבים עם תתי גוונים רבים מידי. תוכלו לראות שגם האוסף שלי מורכב משפתונים בגוונים מאד מובהקים, כי הם מבחינתי אבני יסוד של האוסף שלי, ואיתם אני יכולה לשחק עם שילובים של תוחמים, שפתונים או גלוסים אחרים. 
הסיבה השניה היא כי אני חושבת שיש להם את הפורמולה העמידה ביותר באופן גורף לכל סוגי הגימורים. ברור שיש כאלה עמידים יותר ופחות (וארחיב על כך בנפרד), אבל בכללי אני מוצאת שלפיגמנטים של השפתונים של מאק יש נטייה להיצמד לשפתיים לאורך זמן ארוך יותר, והם גם דוהים בצורה יפה יותר. 
הרבה מהשפתונים כאן הם "שפתוני אירועים", כאלה שאני שולפת כשאני רוצה ללכת על בטוח, בלי משחקים ובלי להיות בחשש שהשפתון שלי נמרח או דהה בצורה לא מחמיאה.
ולכל מי שחדשה בתחום שפתוני מאק - אצל מאק השפתונים מחולקים לפי קטגוריות של פורמולות שמעידות על הגימור, רמת הפיגמנטיות והעמידות. בצירוף לכל שפתון, אני אציין גם את הקטגוריה אליה הוא משתייך.


גם מי שלא לובשת שפתונים בדרך כלל, לובשת או תסכים ללבוש את Creme Cup. ככל הנראה, זה השפתון הוורוד המושלם, גם לכל הפחדניות שלא אוהבות צבעים חזקים מידי. זה שפתון של ליידי, מה שנקרא - הוא וורוד בדיוק במידה הנכונה, לא בארבי מידי ולא מחוק מידי. הגימור הוא Cremesheen שהוא הכי לחותי וסלחני מבין הגימורים של מאק. הצבע הוא וורוד בהיר עם תת גוון כחול, מה שהופך אותו למחמיא באופן אוניברסלי, שגם מלבין את השיניים. 
זה שפתון מושלם למי שרוצה ללכת על בטוח ושימש נאמנה כלות ושושבינות רבות שאיפרתי ו/או הייתי אחראית על חידוש האיפור שלהן לאורך האירוע. קניתי אותו כי אני אוהבת וורודים ויש לי רבים וטובים על הסקאלה הוורודה, אבל חיפשתי את הוורוד הניוד המושלם, זה שייראה כמו השפתיים שלי רק יותר טוב, והוא ממלא בצורה מושלמת את דרישות התפקיד.


הסיפור של Plumful הוא הסיפור של טרנספורמציית האיפור שלי. הידעתן שעד לפני 5 שנים, צבע כזה היה מבהיל אותי והייתי בטוחה שאני לא יכולה ללבוש שפתונים "כהים" כי זה מכער אותי? ואז הגעתי לאירוע השקה כלשהו של מאק, ואיפרה אותי נטע סקאלי המדהימה, השתמשה בשפתון הזה והוכיחה לי שכל מה שחשבתי עד אז על הגוונים שמחמיאים לי ואלה שלא זה שטויות מוחלטות. היום, כשאני יוצאת מהבית בלי בעיה עם שפתונים סגולים גותים וכמעט שחורים, אני מסתכלת על הגוון הזה וצוחקת, איך ייתכן שהוא היה נראה לי בזמנו כל כך דרמטי וכהה. 
הגימור שלו הוא Lustre, אבל הוא יחסית פיגמנטי לשפתונים האחרים בסדרת הגימורים הזאת. הגוון הוא שילוב של וורוד עם טונים שזיפיים, מה שמעניק לו עומק ומראה כללי כהה יותר ופחות וורוד. הוא צבע חורפי מושלם, אם כי אני מוצאת שהגימור המעט מבריק הופך אותו למבגר. זה גם השפתון הכי פחות עמיד בכל החבורה.



השפתון הבא נראה כמו חיה פצועה, וזה ללא ספק אחד היצורים המסכנים שיש לי באוסף. Oh Oh Oh יצא במסגרת קולקציה מוגבלת לפני כ-5 שנים ואני זוכרת שנסעתי עד הסניף בכפר סבא כדי לקנות אותו, ביום שבו הושקה הקולקציה. אלה היו הימים העליזים במהלכם הייתי מעודכנת בכל קולקציה חדשה שיצאה, להשיג פריטים מוגבלים היה משימה שהייתי משקיעה בה מחקר, מחשבה ומאמץ ואתר האינטרנט ממנו אפשר להזמין אונליין היה רק פנטזיה פרועה. 
בסופו של דבר, אחרי שעשיתי את כל המאמצים לקנות אותו, הוא נשבר לי בשימוש השני בערך ואיתו מת לי חלק מהלב. אין שיטה שלא ניסיתי כדי לתקן אותו (להמיס עם להבה, להדביק מחדש, להקפיא בפריזר) אבל שום דבר לא עבד ואת התוצאה אתן רואות לפניכן. ובכל זאת, זה עדיין אחד השפתונים האהובים עליי בכל האוסף בכלל, ואני שומרת עליו מכל משמר. יש לו גוון קרמלי, שזיפי ייחודי עם טונים אדומים וחלקיקי זהב שמחזירים אור בצורה מהממת. גם הגימור שלו הוא Lustre אבל המראה שלו יותר מבריק על השפתיים מ-Plumful. זה צבע שנראה זוועה בטיובה, אבל כשמורחים אותו על השפתיים זה כאילו אין קשר בין הסטיק לגוון שמתקבל.
אין דרך להשיג אותו היום כיוון שיצא בקולקציה מוגבלת, כאמור, ולפי מיטב ידיעתי לא מיחזרו את הצבע הזה מאז. 


את Lavender Whip לא קניתי בעצמי, וקשה להניח שגם הייתי קונה צבע כזה. קיבלתי אותו בירושה מלובה ואני מודה שבהתחלה הסתכלתי עליו וחשבתי לעצמי "מה לעזאזל". אבל, במפתיע, היה קיץ שלם לפני כשנתיים במהלכו זה היה השפתון הכמעט יחידי שהשתמשתי בו. אם אתן קוראות וותיקות של הבלוג תדעו שאני אוהבת שפתונים סגולים, ואין יותר סגול מהסגול הזה. קשה מאד ללבוש שפתון בגוון לילך עם טונים כחולים וצהובים, תנו לי להגיד לכן. אבל כשאני משלבת אותו עם תוחם שפתיים וורוד ו"חם" יותר מתחתיו, אני מאד אוהבת את התוצאה הסופית שהיא מרעננת ולא שגרתית, אבל עדיין מצליחה להיות מחמיאה. אם לובשים אותו לבד ולא משלבים עם תוחם כלשהו אחר שיעדן אותו, האפקט הוא לחלוטין שפתיים של גופה, ראו הוזהרתן.
הגימור הוא Cremesheen ובדומה מאד ל-Creme Cup גם הוא לחותי ולא אטום על השפתיים. הגוון הזה יצא בקולקציה מוגבלת לפני עידן ועידנים, אבל לאחרונה הוא הוכנס למגוון הקבוע לאור דרישת הקהל (קהל הגופות כנראה), אבל זה לא אותו ה-Lavender Whip. מישהו במאק כנראה חשב שזה יותר מידי, ועידן את הצבע עם הוספת טונים וורודים שחיממו אותו. לדעתי זה חבל, כי היתה יחודיות בגוון המקורי, גם אם זה הפך אותו לפחות נוח ללבישה.


לכל אחת יש את האדום הקלאסי באוסף, ועבורי זה Ruby Woo. העולם מתחלק לשניים - אלה ששפתון Russian Red מחמיא להן, ואלה שמוכנות להשבע רק ב-Ruby Woo. הגימור והפורמולה של השניים זהה, ההבדל הוא בתת הגוון. בעוד שראשן רד הוא אדום עם תת גוון כתום, רובי וו הוא אדום כחול ולכן הוא האדום בשבילי. 
זה השפתון שלי לאירועים, תמיד דרמטי, תמיד סקסי ותמיד מחמיא ומלבין את השיניים כך שייראו מושלם בתמונות. הגימור הוא Matte וזה באמת אחד הגימורים המחרידים של מאק, פורמולה יבשה כמו המדבר שגם אי אפשר לחדש. אבל עם הפורמולה הזאת לומדים לעבוד וגם מנצחים, כי גם לא צריך לחדש אותו, הוא פשוט נדבק לשפתיים ולא זז משם בשום מחיר. אפשר לראות בסוואטצ' את הגימור שלו שהוא שטוח, מאט ואטום לגמרי וזה מעניק מראה רטרו קלאסי. 
להגיד לכן שזה השפתון האהוב עליי ללבישה, יהיה שקר. אבל זה גוון חובה לטעמי, גם אם לא לובשים אותו כל יום אלא רק באירועים מיוחדים.


הנה שפתון שקניתי כי רציתי להיות קורבן אופנה - Faux הוא השפתון הניודי שקיילי ג'נר השתמשה בו, עד שהשיקה את ליין השפתונים העמידים של המותג שלה. להגיד לכן את האמת, זה גוון נחמד מאד, אבל קצת משעמם. זה מסוג הניודים הכהים יותר שפחות מחמיאים לי ויש בו יותר מידי טונים חומים ופחות מידי וורודים לטעמי. מי שמחפשת את שפתון הניינטיז המושלם - זה לחלוטין הגוון הזה. אם אני צריכה שפתון משעמם אבל עם קצת דומיננטיות לפגישות ואירועים פורמליים, זה השפתון שאני אלך עליו כיוון שהוא גם עמיד יחסית וגם מסתדר עם כל סוג של איפור שאני אצרף אותו אליו. 
הפורמולה היא Satin כך שהגימור הוא סמי מאט קטיפתי.
הוא נחמד, הוא חביב, אבל האם הייתי קונה אותו אלמלא היה עטוף בהילת סלבס? כנראה שלא.


אם כבר אני מכה על חטא של רכישת שפתון שיש סביבו הייפ, אני צריכה להודות שגם את Peach-Stock קניתי מאותה סיבה, ולמעשה הוא ו-Faux נקנו ביחד. בעוד שהראשון הוא השפתון של קיילי ג'נר, זה השפתון הניוד של האחות הגדולה קים. מדובר בגוון האפרסקי הכי אפרסקי שאי פעם נתקלתי בו. הרבה פעמים בוחרים לתאר שפתונים כתומים כ"אפרסק", אבל זה לא לגמרי מדוייק. כי הגוון הזה הוא אפרסק אמיתי - מעין כתום חלודה בהיר, גוון שאין שום סיכוי שאני יכולה ללבוש אותו לבד כי זה נראה מחריד. 
בדומה ל-Lavender Whip, גם אותו צריך לשלב עם בסיס בגוון אחר כדי לעדן את הצבע, אחרת עם גוון העור שלי זה פשוט לא הולך. בעוד שעל קימי השזופה זה נראה כמו שפתון ניוד מעט קונסילרי, עליי זה נראה כמו שפכטל משונה. 
אבל כשאני משלבת אותו מעל תוחמים וורודים, אני מאד אוהבת את הגימור וזה יוצר גוון ניוד מעט מחוק אבל עדיין מחמיא. בדומה ל-Faux גם הגימור שלו הוא Satin למרות שהוא אטום יותר להערכתי. גם כן בדומה לחברו, לא הייתי קונה אותו אלמלא היה מקושר לסלב שאני נהנת להשמיץ אבל בסתר עוקבת אחרי כל מצמוץ שלה, אבל בניגוד ל-Faux אני חושבת שכאן נפלתי על שפתון קצת מעניין יותר שמאפשר לי לשחק איתו עם שילובים מגוונים.


אם אתן עוקבות אחריי מספיק זמן, אתן יודעות שיש לי אהבה אמיתי לשפתונים בגוון וורוד פוקסיה. לכן לא יכולתי לוותר על ההזדמנות להצטייד בוורוד פוקסיה המושלם של מאק, הלא הוא Girl About Town. כשמו כן הוא, זה צבע למסיבות, לבילויים, לצאת ולכבוש את העיר. הוא צעיר, הוא בולט, הוא כייפי ואני מאד אוהבת אותו. 
אני מודה שבשנה האחרונה קצת זנחתי את משפחת הגוונים הזאת לטובת צבעים אחרים, אבל אני עדיין שומרת להם חסד נעורים ומבחינתי הם אבן יסוד באוסף שלי. הגימור הוא Amplified, מה שאומר שפע של פיגמנט שגם משאיר הכתמה על השפתיים, כך שהשפתון אף פעם לא דוהה, גם לאורך לילה ארוך של בילויים. 


השפתון האחרון הוא אחד מנכסי צאן ברזל - Rebel המושלם. מבין כל השפתונים כאן, אני חושבת שהוא המצטיין מכל הבחינות. פורמולה מושלמת ונוחה, עמידות מרשימה, גוון מחמיא לכולן, גימור קטיפתי נהדר. זה אחד השפתונים האהובים עלי בכל הזמנים, וגם איתו זה לא התחיל כסיפור אהבה. 
הוא נראה הרבה יותר כהה באריזה מאשר בפועל כשמורחים אותו, ולא הייתי בטוחה שאני יכולה בכלל לצאת בשלום עם צבע כזה כהה ודרמטי. זו עוד דוגמה למהפך שעברתי במהלך השנים, כי היום זה מבחינתי שפתון "סולידי", אחד כזה שאני יודעת שתמיד יחמיא ואני תמיד אוהבת את איך שאני ניראת בו. 
אם Ruby Woo הוא שפתון האירועים האולטימטיבי, אז Rebel הוא שפתון האירועים הקבוע לחורף. הגוון העמוק וגימור Satin הופכים אותו למועמד מוביל בקטגוריה של שפתונים שאי אפשר לטעות בהם, לבהירות עור, לכהות עור ולכל מי שבאמצע.

זה האוסף שלי, לכל שפתון השם והסיפור שלו. גם לכן יש קשר מיוחד עם שפתוני מאק שלכן, או שזו רק הסטייה שלי...?
אני עדיין מחפשת להרחיב את המשפחה, כיתבו לי בבקשה בתגובות את שם הגוון שאתן מוכנות להשבע בו, ואולי הוא יהיה הבא בתור לרכישה!


10.3.2016

10 טיפים לאריזה קומפקטית

מעולם לא התיימרתי להיות מישהי שאורזת מעט לנסיעות. לא רק באיפור וטיפוח, אני מאלה שאורזות הרבה מהכל. בגדים, נעליים וכל דבר שאני מרגישה שלא אוכל לחיות בלעדיו, גם אם מדובר בנסיעות לתקופות קצרות מאד. 
אבל לאורך השנים הבנתי שאם אני רוצה להמשיך לארוז את כל הבית, אני צריכה ללמוד כיצד לעשות את זה נכון, אחרת אף מזוודה לעולם לא תהיה מספיק גדולה. 
בנסיעה האחרונה שלי לחו"ל כישורי האריזה שלי התחדדו עוד יותר, כיוון שנסעתי ל-4 ימים בלבד, בלי מזוודה (רק תיק טרולי למטוס) ובכל זאת נסעתי לשופינג, כלומר חזרתי עם הרבה יותר דברים משלקחתי איתי. הצלחתי לעשות הכל, וגם להיראות כמו בן אדם לכל אורך הנסיעה ואלה הטיפים שלי כיצד לארוז את האיפור והטיפוח שלכן בצורה יעילה וחסכונית. 


1. תארזו דוגמיות - אחד מהטריקים שחוסכים לי הכי הרבה מקום באריזה, זה להשאיר את הטיפוח הרגיל בבית, ולארוז איתי רק דוגמיות. מה שאתן רואות כאן זה רק חלק קטן מהאוסף האדיר שאני מתחזקת על בסיס קבוע, של דוגמיות ומוצרים בגודל Travel Size (מיכלים של 30 מ"ל או פחות). בארץ קשה להשיג דוגמיות, אבל כן אפשר לקנות מוצרים בגודל ננסי לנסיעות במסגרת מארזים מיוחדים של מותגים, או שמקבלים אותם כמתנה עם קניה. בחו"ל כשאתן מקבלות דוגמיות או הן מגיעות עם הזמנה מאתר כלשהו - תאספו הכל, אל תשתמשו וכשמגיע הרגע לארוז תיק תשלפו אותם מהמגירות. כל מה שאני צריכה לטיפוח העור יש לי כאן - סבונים לניקוי, מי פנים, קרמים ליום, קרמים ללילה, מקדמי הגנה, סרומים. 
מוצר הטיפוח היחידי שאני לא מוותרת עליו ובא איתי מהבית, זו החומצה הגליקולית אותה אני מעבירה לקופסית פלסטיק קטנה בכמות שתספיק לי לנסיעה. 
אגב, כמובן שאני לא אורזת את כל הערימה שאתן רואות בתמונה... אני נצמדת תמיד לשגרת הטיפוח הרגילה שלי, רק במוצרים אחרים - סבון לניקוי, מסיר איפור (בדרך כלל מגבונים), פילינג כלשהו (אם אין לי פילינג מוקטן אני לוקחת ספוגית לניקוי הפנים), חומצה, קרם לחות עשיר ללילה, סרום, מי פנים וקרם יום עם spf.

2. אל תארזו שמפו/מרכך - מוצרי שיער הם תמיד הגדולים, המסורבלים והכבדים ביותר. חבל על המקום ועל המשקל. אם אתן שוהות במלון, אפשר להסתפק בשמפו/מרכך שהמלון מספק לכן, ואם אתן מתעקשות לבחור לבד אפשר לקנות בארץ היעד מיכלים קטנים, ולהשאיר שם את מה שנשאר. כשאני נוסעת אני מוותרת גם על מוצרי עיצוב לשיער (קרמים, שמנים, ספריי) ורק לוקחת איתי מחליק שהוא מכשיר העיצוב הקל ביותר לאריזה ולשימוש בכל מקום.


3. תגנבו מוצרים מהמלון - איזה טיפ ישראלי מושלם. לא, אני לא ממליצה לקחת איתכן חזרה הביתה גם מגבות וברזים, אבל את המיני קרם גוף שאתן מקבלות תקחו גם תקחו - זה שם לשימושכן. קרם גוף הוא גם אחד המוצרים שבדרך כלל מגיעים באריזות מסורבלות וגודל Travel Size קשה יותר להשיג מטיפוח רגיל. כך שאם אתן מקבלות אחד כזה במלון, גם אם לא השתמשתן בו או נשאר בו משהו, תקחו ותשמרו. אין לכן קרם גוף בבקבוקון קטן? קרם ידיים, שמגיע בשפופרת קומפקטית ויש לנו תמיד בתיק, לחלוטין יכול לעשות את העבודה במקום. כשזה מגיע לבשמים, אף פעם אל תקחו בקבוקים שלמים. זה מתכון לשברון לב אם במקרה הבקבוק נשבר בדרך, מה גם שהזכוכית בדרך כלל כבדה. שוב, דוגמיות הן שם המשחק, ואפשר גם לקנות מיני בקבוקונים של הבשמים האהובים עליכן בדיוטי פרי בארץ או בחו"ל.

4. תארזו את כל המוצרים הנוזליים בשקית ניילון - אל תשכחו שבארץ אולי מקפידים פחות, אבל בחו"ל לא יתנו לכן לעלות על המטוס עם שום נוזל שהוא במיכל גדול יותר מ-30 מ"ל ושאינו מוצג בתוך שקית פלסטיק שקופה. לכן אני ממליצה לארוז מראש רק מוצרים שעומדים בקטגוריה הזאת, וככה אפשר תמיד לזרוק את זה למזוודה או לתיק היד לפי מידת המקום והנוחות, מבלי לדאוג שיחרימו לכן את קרם הפנים היקר והאהוב.



5. תארזו קטן - כמו בטיפוח, גם באיפור תארזו מוצרים קטנים. הפעם, לצערי, באמת אין דרך לקנות את הדברים האלה בארץ, אך הם לא בלתי אפשריים להשגה. או שאתן מקבלות אותם מתנה עם רכישה של מותגים יוקרתיים (ע"ע פלטת צלליות מיני של דיור) או שהם מגיעים בסטים של Sephora לקראת החגים. אני מודה, לפעמים אני מזמינה דברים כאלה רק בשביל שיהיו לי גרסאות קטנות לנסיעות, כי בינתיים הצלחתי לאגור אחלה אוסף של היילייטרים, ברונזרים, סמקים, צלליות, שפתונים, גלוסים - והכל בגודל מיני מוקטן ומאד קומפקטי. אם אין לכן איפור לדרדסים, ההמלצה הטובה ביותר שיש לי היא לקחת רק 1 מכל סוג. זה קשה, זה כואב אבל אין ברירה. אף אחת לא צריכה 5 מסקרות ו-10 שפתונים במהלך חופשה של 5 ימים. למדתי את זה בדרך הקשה, אחרי שלא הייתי משתמשת ב-99% מהאופציות שהתעקשתי לסחוב איתי (זה ליום שופינג, זה ליום שיבוא לי להשקיע, זה ללילה שנצא, זה לפעם שאולי נפגוש חברים שגרים שם.....זה לא נגמר). 

6. תארזו את הכי טוב - נסיעות זה לא המקום לניסויים. תארזו את הדברים שאתן יודעות שתמיד עובדים - המייקאפים העמידים ביותר, העיפרון השחור שלא זז, המסקרה שלא נמרחת, השפתון שתמיד מחמיא. ככה גם תגלו שאתן מצליחות לצמצם את האופציות מבלי להתלבט יותר מידי.

7. תגבילו את עצמכן לתיק אחד - פעם הייתי אורזת תיק מוצרי בסיס, תיק איפור עיניים, תיק שפתונים, תיק מברשות, תיק טיפוח, תיק שיער, תיק גוף. לא עוד. צריך לעצור את הטירוף, והדרך הכי טובה לעשות זאת זה להגביל את התיקים. כל האיפור חייב להכנס בתיק אחד ויחיד (לא קטן אבל גם לא בגודל המזוודה), המברשות בנרתיק מברשות מיוחד משלהן והטיפוח אפילו לא בתיק, אלא בשקית פלסטיק נסגרת שאפשר יהיה להציג בשדה התעופה.




8. תחפשו  מוצרים מודולריים - מה שחוסך לי הכי הרבה מקום, אלה מוצרים מודולריים שיש בהם גם וגם. הפלטה הזאת של bareMinerals היא פשוט גאונית וכוללת גם צלליות וגם סמקים, והמבחר לחלוטין מספק את יצר הגיוון שבי גם לנסיעות קצרות. היא כוללת 6 צלליות ששלוש מהן שימר ושלוש מאט, והגוונים מאפשרים ליצור איפור בהיר, כהה או שילובים. הסמקים גם הם מגיעים במאט ושימר ושניים מהם הם מבחינתי מוצרי היילייטר וקונטור, כך שזה סוגר לי את הפינה בצורה מצטיינת ממש. 



הגוונים הם נייטרלים ויתאימו לכל מצב ולכל לבוש וזה מה שצריך בנסיעות. הפלטה הזאת שוחררה כמהדורת כריסמס מיוחדת בשנה שעברה וחטפתי אותה בספורה. המקום היחידי שניתן עכשיו להשיג אותה הוא באתר Glambot ואני ממליצה מאד לשים אותה בווישליסט שלכן כדי שתקבלו התראה כשהיא חוזרת למלאי ותוכלו לחטוף גם אתן. (הקליקו כאן לפלטה)

9. אל תארזו לקים - אני מדברת מניסיון כואב, זה יכול להגמר רע מאד, ואין דרך לנקות בגדים או מברשות איפור משאריות לק שהתפוצץ מהלחץ בטיסה. אם מראה הציפורניים חשוב לכן, אני ממליצה לעשות מניקור ג'ל לפני הנסיעה וככה לא תצטרכו לדאוג. זה מה שאני בדרך כלל עושה לנסיעות של שבוע ומעלה. לנסיעות קצרות יותר, אפשר בהחלט לקפוץ למכון יופי בעיר שאתן שוכנות בה ולהתפנק עם מניקור מקומי. זו חופשה, מותר לכן!
אגב, לקים שקונים חדשים, זה לא אותו הדבר כמו לק שנפתח. זה משהו פיזיקלי שקשור לחמצן שנכנס לבקבוק אחרי שפותחים אותו והופך אותו לנפיץ, ובלק חדש זה לא יקרה. בכל מקרה, אם אתן קונות לקים תארזו אותם היטב בשקית ניילון נפרדת.


10.  תארזו סכינים רק במזוודה - מדהים כמה נשים שוכחות ואורזות דברים כמו סכיני גילוח, פינצטות, פצירות או מספריים קטנות בתיקי היד. דברים מהסוג הזה רק במזוודה, אחרת יחרימו לכן אותם בשלב הבדיקות הבטחוניות לפני העליה למטוס. גם מיכלים של דיאורדורנט, ספריי לשיער, קרם גילוח וכו' לא מאפשרים להעלות למטוס (גם אם מדובר במיכל קטן מ-30 מ"ל). ביציאה מהארץ לא מקפידים על מוצרי התרסיס וגודל המיכלים, אבל בהחלט מקפידים על חפצים חדים ומשוננים ויקחו לכן אותם לבלי שוב אם יימצאו בתיק. 
בהזדמנות זאת אני רוצה להמליץ בחום על סכין הגילוח הקטנה והקומפקטית של ג'ילט, שגיליתי כנראה אחרונה בכל היקום. מה שיפה פה, שהידית מתחברת עם כל ראש של סכיני ג'ילט שכבר יש לכן בבית אבל הופכת אותם לננסיים שאפשר לקחת בתוך קופסית פלסטיק קטנה ונוחה. גאוני לחופשות קיץ, ובכלל לכל חופשה שאנחנו לא רוצות לגדל פרווה במהלכה.

טיפ בונוס - תהנו! ותשאירו מקום לשופינג..... 
בין אם אתן נוסעות לסופ"ש, נסיעת עסקים או מתכננות חופשת פסח, אני מקווה שהטיפים שלי יעזרו לכן לתכנן את האריזה בצורה יעילה וחסכונית יותר. כמובן שאשמח לשמוע את הטיפים שלכן בתגובות :-)

8.3.2016

איך לא להיות אישה

האמת היא שלא התכוונתי לכתוב את הפוסט הזה. תכננתי בכלל פוסט אחר, יש לי תמונות שצילמתי וערכתי ולא הייתן מוצאות בו אף אזכור לכך שיום האישה נחגג מחר, או על נשיות בכלל. כי יום האישה זה יום שאני מתעלמת ממנו, לא נוהגת לחגוג אותו ולא נוהגת לציין אותו באופן מיוחד.
אבל אז נחשפתי לכל כך הרבה תוכן ומבצעים באצטלת "יום האישה" שבינם ובין פמיניזם אין כלום ושום דבר, שהרגשתי את מה שאני הכי אוהבת להרגיש - שאני חייבת לשבת ולכתוב משהו שיוצא לי מהלב. משהו שאני חייבת לנסח במילים, לתת לו צורה וביטוי. התחושה הזו שכל כותבת מכירה ואוהבת - שלא צריך לחפש את ההשראה והנושא לכתיבה, אלא זה מוגש לך על מגש של כסף, מוכן וריגשי ואמיתי. 


כל התכנים שאני רואה סביב יום האישה, הם תכנים על "נשים חזקות". נשים שמנהלות קריירה מצליחה, מגדלות ילדים לתפארת, מתחזקות פיגורה מושלמת ויש להן "הכל". הן הצליחו, הן עשו את זה, הן שברו את תקרת הזכוכית. הן הוכיחו לכולם שאפשר גם וגם וגם. 
ותכנים כאלה מטריפים אותי. הם מוציאים אותי מדעתי, כי הם יוצרים בדיוק את אותו האפקט שהפמיניזם ניסה למגר. הם יוצרים סטריאוטיפ, רק שהפעם מדובר על הסטריאוטיפ של האישה המצליחה. היא סופר וומאן, אישה שיודעת ויכולה לעשות הכל, אישה שאין לה גבולות ואין לה מעצורים והיא תגיע לאן שתגיע - אם לא במוח אז בכוח, או להיפך. 
אישה שנופלת לתוך כל המשבצות שמהבהב מעליהן הסימן "הצלחה", ועושה זאת בקלילות על עקבים של 10 ס"מ. והן תמיד מנהלות עסקים מגניבים, או עומדות בראש ארגון פיננסי גברי ומעונב. והילדים תמיד מאושרים, והבית מעוצב למשעי, והחיים הם כמו בז'ורנל. 
אם אתן חושבות שאני הולכת לבוא ולהגיד עכשיו שהחיים שלהן לא טובים, שהבחירות שלהן לא נכונות ושהן צריכות לבחור ההיפך, טעות בידכן. אני לא חושבת ככה, אני שמחה בשבילן ולפעמים נשים כאלה יכולות להוות גם מקור השראה עבורי. 
אבל אני חושבת שלצידן יש גם נשים אחרות. אני שואלת את עצמי מה נכנס לתוך הסל של "הכל", אצל נשים שיש להן "הכל" בעיני החברה? האם את חייבת לנהל עסק זוהר ומשגשג, או שגם עסק בינוני וסביר ייכנס לקטגוריה? ומה אם את מצליחה להחזיק בעבודה שכירה, קצת משעממת אבל עם משכורת נחמדה - האם אז את לא אישה "חזקה"? ואולי הילדים שלך לא מושלמים, אלא רגילים כאלה שצריכים שיעורי עזר באנגלית ומתמטיקה - האם אז את אישה כושלת? אולי את בכלל לא רוצה קריירה, ואת נהנת להתבטל בפיג'מה בבית כל היום, למיין כביסה ולהכין ממולאים - האם את אכזבה לתנועה הפמיניסטית? ואם לא היה לך כוח להעלות את השקיות מהסופר מהאוטו לדירה, כי מזמן לא עשית כושר ויש לך שרירים של ספגטי בזרועות, אז אם תבקשי מגבר שיעזור לך האם וויתרת על זכותך הנשית לשאת משאות כבדים בכל מחיר?
מי שקוראת את הבלוג שלי לאורך זמן יודעת עד כמה אני לא אוהבת טרנדים ומתרחקת מכל דבר שנחשב "באופנה". על אותו משקל, אני לא אוהבת הכללות - מגדריות, דתיות, גזעיות. 
בתפילה היהודית ישנה ברכה ששני המינים מחוייבים להגיד אותה, אבל לכל אחד נוסח שונה. הגברים מברכים ברכת הודיה "ברוך שלא עשני אישה", ואילו הנשים מברכות "ברוך שעשני כרצונו". הטקסט הזה גרר וממשיך לגרור אין סוף מחאות וניסוחים מתחרים, אשר כולם באים לשנות את הנוסח הנשי למשהו שיהיה דומה יותר לנוסח הגברי, ויברך על היותנו נשים. 
בכנות, אני חושבת שדווקא הנוסח הגברי הוא זה השגוי. כי כשאדם בא להגיד תודה על משהו, זה בדרך כלל כי קיבל את האופציה שרצה לבחור בה, זו שביקש או התפלל שיקבל. אבל יש 3 דברים שכולנו נולדים איתם, ואין לנו אפשרות לבחור - ההורים שהולידו אותנו והמטען הגנטי שירשנו מהם, היום שבו נולדנו והמין שאיתו יצאנו לעולם. 
בדיוק כמו שלא יכולתי לבחור את העיניים הירוקות של אבא במקום החומות של אמא, וכמו שלא יכולתי להחליט להיוולד בשנת 1886 במקום 1986, כך לא ניתנה בידי הבחירה אם להיוולד זכר או נקבה.
אבל אני כן מאמינה שמאותו הרגע והלאה, כל החיים שלנו רצופים בבחירות שאנחנו עושים. לכן אני לחלוטין מקבלת את הטקסט לפיו "עשני כרצונו" - בין אם מאמינים שהאל בחר, או כוח ביולוגי אחר. עשו אותי איך שעשו, אבל אני כן יכולה לבחור איך אני רוצה שהחיים שלי כאישה ייראו, ואני בוחרת שלא להיות נשלטת על ידי ציפיות לכאן או לכאן. 
אני מכירה גברים שהם עדינים ורגישים, כאלה שלעולם לא יבקשו העלאה מהבוס ואין להם יכולת להרים משקולת במשקל 2 ק"ג. לעומת זאת אני מכירה נשים שהן כוחניות ואגרסיביות, ווכחניות ושתלטניות, כאלה שידרסו אותך אם תעמדי בדרכן. האם זה אומר שהגברים האלה הם נשיים, או שהנשים האלה הן גבריות? לא, כל מה שזה אומר זה שיש להם אישיות שמורכבת מהרבה תכונות, עם חלקן נולדנו, את חלקן פיתחנו לאורך שנות החיים. 
ואתן יודעת מה? זה בסדר לקום כל בוקר ולא להרגיש כמו חד קרן נוצץ. זה בסדר לא להיות טובה בהכל, זה בסדר להנות מבישול אבל זה גם בסדר גמור לחיות על תזונת TA. זה בסדר לבלות כל שבוע במכון יופי, אבל זה גם בסדר לתת לשיערות האפורות לגדול ולא לעשות לגביהן כלום. 
למה אני לא אוהבת את "יום האישה"? כי אני לא מרגישה שהנשיות שלי היא סיבה למסיבה. לא כי אני סובלת ממנה, פשוט כי מבחינתי זהו מצב נתון שאין בו משמעות גבוהה יותר מהעובדה שנולדתי עם עיניים חומות.
זה נכון, נשים עדיין מרוויחות פחות, סובלות מהטרדות מיניות על ימין ועל שמאל וחשופות לקמפיינים פרסומים מגדריים וסקסיסטיים כמעט 24 שעות ביממה. אבל את כל החומות האלה לא נפרוץ באמצעות "ימים נשיים". את תקרת הזכוכית לא נשבור עם בושם שקנינו במחיר מבצע לכבוד יום האישה, זה סתם יהיה עוד בושם שקנינו במחיר טוב.
דווקא כשנפסיק לחגוג, להתרעם, ולהתפעל מכל אחת שעושה בשעה את מה שאנחנו עושות ביומיים - דווקא אז המוסכמות החברתיות ישתנו. כשנעשה את הבחירות שלנו מתוך בחירה מודעת לכך שאנחנו בוחרות לחיות, איך שטוב לנו ואיך שנוח לנו - ולא איך שטוב לנו *כאישה* או נוח לנו *כי אני אישה*. 
כשנפסיק להשתמש בתירוץ הזה, או לחילופין לזלזל במי שכן, כשנפסיק לצפות לקבל יחס מיוחד, או להתרעם אם נתנו לנו יחס מיוחד, כשנפסיק להיתלות בססמאות, כשנפסיק לצפות מכולן להיות "חזקות", כשנפסיק להסתכל על העולם דרך המשקפיים של המין איתו נולדנו - נתחיל לחיות את החיים שלנו חופשיות באמת.
אתן לא צריכות להיות נשים חזקות, עשירות, יפות ולבושות טוב כדי להיות "נשים מצליחות". עשיתי הרבה בחירות בחיים, שלא כולן היו הגיוניות או שהובילו להצלחה כלכלית, אבל עוד שניה אני בת 30 ואני חיה חיים מעניינים, מגוונים ומפתיעים. כל יום אני מחשבת מסלול מחדש כיצד להיות בן אדם מוצלח יותר, האם זה נופל תחת הקריטריונים של "אישה מצליחה" מעניין אותי פחות.
תעשו את הבחירות שלכן, נשים יקרות שלי, ואל תתנו למסרים שיווקיים שהתחפשו לפמיניזם לבלבל אתכן. תעשו מה שבא לכן, תיראו איך שאתן רוצות, תעבדו במה שכיף לכן, תבכו אם כואב לכן, תעשו שופינג אם מתחשק לכן, תלבשו מה שעושה לכן נעים להסתכל במראה, תתאפרו בשביל הפאן, תבשלו כי זה טעים - וכל הדברים האחרים שעושים את החיים שלנו לכאלה שנוכל להסתכל אחורה ולהגיד ש-וואלה, היה סבבה.
אל תעשו שום דבר כי זה מתאים לססמא, לציפיה או למוסכמה. תעשו מה שמתאים לכן. 

אני מאחלת לכולנו יום האישה שמח, יום שבו סופסוף נשתחרר מהצורך לתייג את עצמנו בתיוגים ולחגוג הישגים של נשים אחרות. יום שבו נוכל לחגוג את עצמנו, את החיים שלנו - גם אם הם בינוניים, אפורים ורגילים לגמרי.


2.3.2016

My Skincare Tag

הדס החביבה מהערוץ Hadas Sher ביוטיוב תייגה אותי בטאג טיפוח כייפי במיוחד, אז קבלו את התשובות שלי לשאלות מהותיות, ואל תשכחו לקפוץ גם אל הסרטון המקורי של הדס.



מהו סוג העור שלך?
מעורב שמן. תמיד היה וכנראה תמיד גם יישאר. באיזור ה-T שמנוניות ייתר, שאר הפנים מאוזנות למדיי.

מתי התחלת לקיים שגרת טיפוח?
מאז שאני בת 16 בערך, כשהבנתי שהחצ'קונים לא יעברו מעצמם ואני צריכה להטריח את עצמי לעשות משהו כדי לטפל בהם. למרות שהתמדתי בשגרת טיפוח כבר משנות הנעורים, לצערי זו הייתה שגרת טיפוח מאד לא נכונה ולא טובה לעור שלי, שנבעה מחוסר יידע והבנה ומהמון הטעיה של מידע שצרכתי מעיתונים, מגזינים ופרסומות. לפני כ-6 שנים הכל התהפך, גיליתי את עולם הבלוגים וערוצי הטיפוח והאיפור ביוטיוב ונפתח בפניי עולם שלם של ידע שעזר לי לפתח לעצמי שגרת טיפוח מנצחת ונכונה.

כמה מוצרים כוללת שגרת הטיפוח הנוכחית שלך?
כולל מסירי איפור - כ-15 מוצרים שבחלקם אני לא משתמשת כל יום (כמו מסיכות, מוצרים לטיפול נקודתי בפצעונים וכו'). 

האם את מקפידה על הסרת איפור בערב?
כן, תמיד. אני אובססיבית לגבי זה וגם אחרי לילות קשים שבהם אני בקושי זוכרת איך קוראים לי, אני עדיין אתעקש להקפיד על שגרת הסרת איפור וטיפוח לילה מלאה.

כל כמה זמן את מבקרת אצל קוסמטיקאית ואיזה טיפולים את עושה?
מעולם בימי חיי לא ביקרתי את קוסמטיקאית. אני ממש מפחדת מהקונספט ושמעתי מספיק סיפורי אימים על נשים שיצאו מטיפולים קוסמטיים עם כוויות ונזקים לכל החיים, כדי לגרום לי להדיר את רגליי מכל הקונספט. יש לי פוביה ממצבים שיכולים לשנות את המראה החיצוני שלי בצורה דראסטית (לדוגמה לשבור את האף) ולכן מישהי שתיגע לי בפנים ותמרח עליהם חומרים שאני לא מכירה ולא יודעת את השפעתם לא באה בחשבון. 
עד שלא יהיה לי כסף לספא יוקרתי בפריז, אני אטפל בפצעונים שלי בעצמי, תודה.

כשיש לך חצ'קון, את מפוצצת או מתאפקת?
לעיתים רחוקות אני מצליחה להתאפק, בדרך כלל ממש לא. 

האם את מקפידה על מריחת מקדם הגנה?
לא כקרם נפרד כיוון שכמעט כולם מחצ'קנים אותי, אלא אני משתמשת בקרם לחות שיש בו מקדם הגנה, ובקיץ מקפידה שה-spf יהיה גבוה יותר.

טיפ טיפוח מנצח!
להתרחק מאלכוהול ופשוט לא לקנות מוצרים שמכילים אותו. באופן ספציפי - להתרחק ממי פנים המכילים אלכוהול. קשה לתאר כמה סבל עברתי במהלך שנות הנעורים כשהתפתתי לרכוש כל מוצר "ייעודי" לטיפול בפצעונים ושהכיל 90% אלכוהול. הם ייבשו לי את העור בצורה מחרידה, גרמו לתגובה הפוכה של עוד פצעים והשאירו אחריהם היפר-פיגמנטציה. הדרך שבה מותגים כמו קליניק מוכרים שיטת טיפוח לטיפול בעור בעייתי שמבוססת על מי פנים אלכוהולים באופן מחריד, היא פשוט שערוריה בעיני.
אני ארחיב קצת את הטיפ ואגיד שההמלצה הכי טובה שיש לי היא לקרוא רשימות מרכיבים וללמוד מאיזה רכיבים כדאי להתרחק. כתבתי על כך בצורה מפורטת בפוסט הטיפוח האחרון (הקליקו כאן)

מהו מוצר הטיפוח מספר 1 שלך?
ללא צל של ספק - חומצה גליקולית. כשאחד מהדרמטולוגים (מומחה עור) המפורסמים בארץ אומרים לך שאת עושה לעצמך מצווה כשאת משתמשת בחומצה ושבעוד 10 שנים את תגידי לעצמך תודה על כך, את יודעת שאת עושה משהו נכון. 
חומצה גליקולית היא לא מוצר קסם, אבל ההשפעה שלה היא לחלוטין קסומה. זה מוצר טיפוח לטווח הארוך שזו פשוט טעות לוותר עליה ואני לא רואה את עצמי מפסיקה להשתמש בה מתישהו בקרוב. את כל הפרטים אודות חומצת הקסם שלי תוכלו לקרוא במדריך המפורט שכתבתי (הקליקו כאן).

מהו המוצר שאת ממש לא ממליצה עליו?
בגדול אני ממליצה להתרחק ממוצרי טיפוח עממיים שקונים בפארמים. לא מטעמי סנוביות, הייתי קונה אותם פעם בעצמי ובכמויות, פשוט כי הם מאד מתועשים וזה חוזר לסעיף הקודם של רשימת המרכיבים - היא לא טובה. הם מכילים המון מים, אלכוהול סולפטים, פרבנים, בישום ועוד שלל רכיבים לא טובים ומעט מאד רכיבים פעילים שיכולים ליצור שינוי של ממש בעור. לכן חבל על הכסף וחבל על העור שלכן. תלמדו קצת את התחום של מוצרי טיפוח טבעיים ואורגניים, או תשקיעו במותגי פארם שהם ברמת מחירים בינונית ומעלה, זה מעיד בדרך כלל על איכות חומרים טובה יותר (לדוגמה: אהבה במקום גרנייה, לאוקסיטאן במקום ניוטרג'ינה. אבל גם כאן תמיד תקראו את רשימות המרכיבים!).

עד כאן התשובות שלי לשאלות, ואני בטוחה שמי שהיא קוראת וותיקה של הבלוג לא הופתעה מאף אחת מהן... אני חושבת שאפשר לסכם את הגישה שלי לטיפוח בכך שאני דוגלת בידע. ככל שאנחנו יודעות יותר על תעשיית הקוסמטיקה, מודעות לרכיבים בקרמים שאנחנו מורחות על הפרצוף וההשפעה שלהם - כך אנחנו הופכות לצרכניות נבונות יותר שגם יודעות ממה להתרחק ובאיזה פח לא ליפול, ולא משנה עד כמה הפרסומת מפתה. אני עושה מאמצים שהבלוג יהיה פלטפורמה לחלוק בו את הידע הזה, אחרי שאני חוקרת, מנסה ומגלה דברים על עצמי - לפעמים לטובה ולפעמים לרעה, אבל אני תמיד כאן כדי לדווח לכן את התוצאה... 

אני מתייגת את כל מי שמעוניינת לעשות את הטאג ושתפו איתי את התשובות שלכן!